תומר שפירר ז”ל

תושב גדרה אשר ירד לרכיבת אופניים בעוטף עזה נקלע לאזור התקיפה ונרצח במהלך התקיפה

תומר שפירר, תושב גדרה, אב לילדים מגדרה צעירה נרצח במהלך התקיפה בפתיחת מלחמת עזה כאשר נקלע לאזור עם חבריו שירדו לאזור לרכיבת אופניים.

שפירר, בן 37 במותו, היה בדרך לסינגל בבארי כשנתקל בחוליית מחבלים.

שפירר הותיר אחריו אישה ושני ילדים, הוא נרצח בשעות הראשונות ללחימה, וזאת בדרכו לאימון אופניים שערך באזור עוטף עזה, כחלק מההכנות שלו לתחרות ‘אפיק ישראל’ שתוכננה להתקיים השבוע.

אביו יורם כתב:

“בצער רב וביגון קודר התוודע לי היום על הירצחו של תומר בני הבכור. תומר נרצח בשבת בבוקר על ידי מחבלים סמוך לקיבוץ מפלסים. הוא היה בדרכו לאימון רכיבת אופניים לקראת תחרות אפיק ישראל שהייתה חשובה עבורו ותוכננה להתקיים השבוע. תומר הוא בן ניצנים, התגורר בגדרה והותיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים, אחים וסבים”.

חברו הקרוב, יחיאל שובל, ספד לו:

“תומר חבר שלי, קשה לעכל את הבשורה הקשה שאתה כבר לא אתנו. יצאת עם החברה בשבת בבוקר לרכיבה בסינגל בארי, לעשות את מה שהכי אהבת לעשות וזה לרכוב על אופניים. אבל כמו רבים אחרים נתקלת בחוליית מחבלים מרצחים שרצחו בלי הבחנה! לאחרונה כמו כולנו התאמנת הרבה ל”אפיק ישראל” עם אבירם השותף שלך ועם כל החברים, האפיק שאמור היה להתקיים מחר

כל כך חיכית לאפיק! התאמנת חזק והיית חזק! רוכב טיל! אבל אתה כבר לא תעשה את האפיק ותומר, שתדע שגם אנחנו לא נעשה אותו. הוא בוטל. רק שבוע שעבר אחרי רכיבה משותפת התכתבנו וצחקנו על הכאבים שיש לשנינו בשן בינה וש”היא גמרה אותנו” וקיבלנו אנטיביוטיקה “של סוסים” סגרנו ש”נעקור אותה יחד אחרי האפיק. אהבת וחיית אופניים, נסעת לעשות את מה שהכי אהבת ולא חזרת. פשוט בלתי נתפס ומזעזע מה שחוויתם שם”

אז תודה תומר על כל הרכיבות המשותפות שהספקנו לעשות יחד ועל דיבורי האופניים ועל הצחוקים והסיפורים.
צירפתי את התמונות האחרונות שצילמתי אותך לפני שבועיים בהרי ירושלים וביקשתי ממך להאט כדי שתצא לך תמונה אחת יפה, אתה רכבת להנאתך עם מבט לנוף המדהים ולא ידעתי שזו תהיה התמונה האחרונה שאצלם אותך… אהבתי אותך מאוד חבר, כולם אהבו אותך! מבטיח לך שנמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים ולא נשכח אותך אף פעם! נוח על משכבך בשלום”.

חברו יוסי לוי ספד לו:

המון זמן שלא רכבנו יחד, בכל זאת אני לא מתאמן כמעט ואתה היית מטוס קרב! בכנות שפחדתי להצטרך לרדוף אחריך אם נרכוב יחד שוב, לא היית נותן לי לוותר לעצמי.

כמה למדתי ממך, יכול להגיד שהרבה מזה שאני רוכב עד היום ושואף להשתפר באופן מתמיד יכול להזקף לזכותך.

זוכר את היום הזה שרכבנו בגברעם?

שבדרך חזור דיברנו פוליטיקה, אותך זה לא עניין יותר מדי, רק רצית לחיות בשקט, עם האישה, הילדים והאופניים.

דמעות בעיניים באות והולכות בשעתיים האחרונות.

מעכל אבל לא בדיוק, סקרן לדעת איפה היית, מה עברת ויודע שלא וויתרת בלי קרב בלי לדעת אפילו מה היה שם.

תנוח אחי, שתה קולה ותאכל צלחת פסטה כמו שאהבת אחרי רכיבות