מ’אחים לנשק’ ל’אחים למשק’

סא”ל במיל’ יפעת ברנשטין, תושבת גדרה ומפעילות ‘אחים לנשק’, משתפת בתחושות מהשינוי החד בפעילות לפני ואחרי השבעה באוקטובר

אחים למשק. השנה האחרונה, זו שלפני השבעה באוקטובר, היתה שנה שבה רבים בציבור התמקדו במחאה כנגד הממשלה המכהנת, מחאה שבתוכה התבלטה קבוצת המילואמניקים שהלכה וגדלה לאורך השנה, קבוצת ‘אחים לנשק’.

אחת הפעילות ב’אחים לנשק’ היא יפעת ברנשטין, מי שהתמידה בפעילות המחאה לאורך כל השנה, נאמה מעל בימות ההפגנות בכל רחבי הארץ, ואף נעצרה למספר שעות לאחר השתתפות באחד ממיצגי המחאה בכביש מספר אחת.

בהפגנות התמידה ברנשטין להתריע על האסון הבטחוני שעלול להגרם בשל התנהלות הממשלה והמהלכים הפסולים, לשיטתה, שהיא מובילה:

“נאמתי בהפגנות, עם חולצה של אחים לנשק והתרעתי בפני אסון בטחוני גדול שמתרגש עלינו. צעקתי שאסור לנו להיות אדישים כי המלחמה מתקרבת אך לא דמיינתי שהאסון יהיה גדול כל כך.”

לפני השבעה באוקטובר. ברנשטין על הפודיום באחת מההפגנות המחאה

בתוך שעות ספורות

על רקע האיטיות ביציאה מההלם בקרב הרשויות השונות ובמשרדי הממשלה, היו אלה מובילי ‘אחים לנשק’ אשר הודיעו בתוך שעות מתחילת המתקפה על השעיית כלל פעילות המחאה והפניית כלל האנרגיות והיכולות של החברים בקבוצה לסיוע במאמץ הלאומי לניצחון.

“ב-7/10 בבוקר, בין אזעקות ומטחי רקטות ועוד לפני שהתבררו מימדי האסון, הקמנו צוותי משימה של ארגוני המחאה. כמה שיחות טלפון והחלטה על קווי פעולה וקיבלנו על עצמנו משימות. ביחד עם חברים למאבק, הקמנו מערך של אירוח משפחות מהעוטף ומהדרום.

באותו ערב, כבר הפעלנו את המערך והתחלנו בחיבורים בין משפחות שרצו ויכלו לצאת, לבין אלפי המשפחות מרחבי הארץ שהציעו לארח. במקביל, הקמנו מערך של הסעות באמצעות קבוצות ווטסאפ, מערך שנתן מענה לאלפי חיילים ומבקשי הסעה אחרים, בהעדר תחבורה מסודרת אחרת.

לשמחתי, צוות המתנדבים לתפעול מערך ההסעה שעדיין פועל, כולל נשים רבות מצוות המחאה של צומת גדרה.”

‘אחים למשק’ – “עד התלם האחרון”

עם התפתחות הלחימה, סיום שלב ההצטיידות וההתארגנות של הצבא ללחימה ותחילת שלב התמרון, שינו אחים לנשק את המיקוד ועברו לסיוע למאמץ לאומי חשוב לא פחות.

בארגון הבינו היטב שהחמאס תקף את העובדים הזרים בחקלאות לא במקרה אלא בכוונת מכוון לפגוע כלכלית במדינה כאשר הוא גורם לעשרות אלפי עובדים זרים לנטוש את המדינה ולהשאיר את הפירות על העצים.

“בשבועות האחרונים הבנו היטב שאחד הדברים החשובים ביותר הוא ההתנדבות בחקלאות, בעיקר בעוטף עזה ובדרום. אני באופן אישי, יחד עם חברים ותיקים וכאלה שהכרתי רק בכניסה לחממה, קטפתי רימונים, אבוקדו, פלפלים, עסקתי בהדליית עגבניות והרגשתי את המשמעות של ‘עד התלם האחרון’.”

אותה החולצה. משימה שונה. יפעת וניר ברנשטין בפעולה

“אותה החולצה, רק המשימות השתנו”

כיום אחים לנשק, אשר הקים חמ”ל מתוקתק לקליטת המתנדבים וניתובם למשקים, הוא הארגון הנרחב ביותר לארגון רוח ההתנדבות הישראלית הנרחבת לסיוע בחקלאות.

החמ”ל, שכבר זכה לכינוי ‘אחים למשק’, מחבר בין חקלאים למתנדבות/ים, תוך יצירת מעטפת ארגונית נדרשת של – ביטוח למתנדבים, הדרכה ונסיון לתעדף את צרכי החקלאות השונים.

לאחר 5 שבועות של סיוע אזרחי אפקטיבי ביותר במגוון נרחב מאוד של תחומי סיוע, ברור גם למבקרים החריפים שיותר של ‘אחים לנשק’ שלפני השבעה באוקטובר, כי המעבר המהיר מפעילות מחאה והשפעה, לפעילות של סיוע אזרחי, התאפשרה בזכות הפטריוטיות היוקדת בקרב כל האחים והאחיות לנשק, פעם במאבק למען הדמוקרטיה שלנו, היום במאבק על הארץ שלנו.

“מה שהכי יפה זה שכל אחד מוצא את המקום שלו בעשייה. יש פעילים/ות, יש מנגנונים של תקשורת, יש התגייסות. לכולנו אותה חולצה שכבר הפכה לסמל ורק המשימות השתנו.

זה היה חודש קשה בכל רמה אפשרית, אבל העשייה המתמשכת, מקלה על גודש המחשבות והכאב.

בחמ”ל ‘אחים למשק’ שלנו אנחנו מסייעים למתנדבים להגיע מהר ובביטחה לחקלאים המצפים. אני קוראת לכל מי שקורא לעצמו פטריוט ישראלי לבוא ולהצטרף, ככל שתוכלו ואיפה שתרצו, להרגיש את הרגבים של האדמה שלנו ולנשום את החמצן הנקי של השדות שלנו.”

אחים לנשק, אחים למשק.

“עד התלם האחרון”. יפעת ברנשטין בחממות עוטף עזה