סיפור על כלבים – הכי אנושי שיש

נשביתי בקסמו של הספר המיוחד הזה וקראתי אותו בנשימה אחת.

נכדתי בת השמונה קראה אותו גם היא באחת , ומיד התחילה לקרוא בו שוב.

לילה הכלבונת השחורה משתפת פעולה עם כלב רחוב שאומץ על ידי פושע וגנב כלבים ושניהם, בעזרת הדמויות האנושיות החביבות שבסיפור מגיעים לפענוח הפרשה והצלת כל מי נפגע ממנה, ויותר.

בנוסף על האיורים המדוייקים והנעימים כל כך של ליאורה גרוסמן, מיטיבה אורית רינגל אמיר, הסופרת לשלב את כל הסיפורים זה בזה ובונה את המתח עד לשיאו.  היא עושה זאת באמצעי פשוט ומעניין – כל פרק מסופר בפי דמות אחרת בסיפור – מיקה הילדה, לילה הכלבה, סבתא, אבא, רמבו הכלב ואפילו בני לקרדה, הפושע. אמצעי זה מאפשר לכל אחת מהדמויות להסביר את הרקע שלה ואת המניעים למעשיה ולמחשבותיה. גם נכדתי מאד התרשמה מצורת הכתיבה הזו בהיותה מעניינת ומחדשת בכל פרק ולא רק מקדמת את העלילה.

הספר עוסק באנשים מכל הסוגים והמינים יש טובים יותר : כמו סבתא שמבשלת מצוין ואימצה את אלכס, החייל הבודד , כמו חבריה של מיקה שמונעים על ידי קנאה ילדותית אך יודעים גם להיות נבונים ובוגרים, וכמו בני לקרדה שגונב את הכלבים כי חייו נטרפו והוא חייב להתפרנס …כי , כמו שכבר אמרה הקטנה : אין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם. הייתי אומרת שזהו המוטו של הספר. כי אפילו לפושע הבינלאומי בני לקרדה יש רגישויות וחום אנושי…

לא לשווא נקראת המדינה המשתמשת בשירותי הריגול של בנ חלקרדה בשפ מדינת אכזריסטן…

הספר כתוב בשפה פשוטה,קולחת וקריאה אך מדוייקת להפליא.

אהבנו מאד.

“לילה במרדף אחרי בני לקרדה” מאת אורית רינגל אמיר , בהוצאת “ידיעות ספרים” סדרת קוראים צעירים.

מאת: דורית ברעם, מנהלת מועדון קוראות גדרה.