מייסד מפעלי ים המלח מגדרה

סיפורו המדהים של משה נובומייסקי, בעל משק בגדרה, שהגה וייסד את מפעלי ים המלח

משה נובומייסקי הוא שם שכמעט ונשכח מהזיכרון הקולקטיבי שלנו, וראוי להנצחה משמעותית הרבה יותר.

חברת מפעלי ים המלח עוסקת בהפקת מחצבים, אשלג, ברום, מגנזיום ומחצבים נוספים, מתוך מימי ים המלח העשירים במחצבים אלו בשל התנאים הייחודיים של האזור הזה בעולם.

מעט מאוד מכירים שהחברה, שנמצאת היום בשליטת כי”ל, נוסדה והוקמה על ידי בעל משק מגדרה, משה נובומייסקי, מהנדס מכרות סיבירסקאי שפיצח את שיטת הפקת המחצבים מימי ים המלח והיה למנהלה הראשון של החברה.

מברגוזין לסדום דרך גדרה

משה נובומייסקי נולד בשנת 1873 בבָּרגוּזין, סיביר למשפחה יהודית של גולים פוליטיים שעסקו בכריית זהב. את לימודיו סיים כמהנדס מכרות והיה מחלוצי תעשיית המכרות בסיביר ועסק שם בכרייה וחקר אוצרות הטבע.

בשנת 1905 נפגש עם פרופסור אוטו ורבורג שחשף בפניו את הממצאים של מחקר אודות אוצרות ים המלח, מה שלימים הפך למפעל חייו.

בשנת 1911 הגיע לראשונה לארץ ישראל, ערך סקירה של חופי ים המלח והגיע למסקנה שיש כדאיות כלכלית בים.

בשנת 1920 עלה נובומייסקי ארצה, ולאחר שנה העלה את משפחתו: אימו, אחותו ועוד. הוא רכש משק בגדרה עבור בני משפחתו.

אחרי שנים של מאבק בבירוקרטיה העותמאנית של אותם הזמנים קיבל את האישור הנדרש ושלח את משה לנגוצקי, שהיה פועל ראשי במשקו בגדרה, לחופו הצפוני של ים המלח, שם ערך לנגוצקי לבדו, במשך שנתיים וחצי, תצפיות, סקרים וניסויי הפקה ראשונים של אשלג.

על רקע ההצלחה הברורה של המחקר של לנגוצקי, הוקם המפעל ששולבו בו עובדים חלוצים מיישובי הסביבה, מפעל שהולאם בתחילת שנותיה של המדינה והפך למשאב חשוב בכלכלת ישראל כולה.

כמעט ונשכח מהזיכרון הקולקטיבי. משה נובומייסקי, הוגה ובונה מפעלי ים המלח

משוחזר. מחנה העובדים של מפעלי ים המלח לחופו הדרומי של ים המלח. במרכז המבקרים, החודש

מופע אוקולי מרשים

הסיפור הנשכח של נובומייסקי, אשר שמו כמעט ונמחק מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי, צף מחדש ומקבל את הכבוד הראוי לו במופע האורקולי במרכז המבקרים החדש של חברת כי”ל במפעלי ים המלח.

במרכז המבקרים, אשר נבנה כחידוש של אותם המבנים ששימשו את הפועלים הראשונים לפני כ-100 שנים, למגורים, לחדר אוכל ולהפקת חשמל, נחשפים המבקרים לסיפורו המדהים של המהנדס הסיבירסקאי שיזם, נאבק באיתני הטבע ובאיתני האימפריה העות’מאנית כדי להגשים את חלומו ולהפוף את ים המלח, ים המוות, למשאב המצמיח חיים.

פרק חשוב ומרתק נוסף בקורות נובומייסקי ומפעלי ים המלח מוקדש במרכז המבקרים לתקופת מלחמת העצמאות, מלחמה שהביאה לסגירתו של המפעל לפרק זמן ממושך והעברתו לחזקת הירדנים, רק בגלל שנובומייסקי עצמו נוטרל מלתווך בין הצדדים בשל תאונת דרכים שעבר בדרכו לפגישה מכרעת בנושא עם דוד בן גוריון בדיוק ביום הכרזת המדינה.

נובומייסקי ולנגוצקי מככבים במופע האורקולי של מרכז המבקרים אשר נחנך לפני פחות משנתיים במקום פועלו של המפעל בראשית דרכו לחופו הדרומי של ים המלח, מרחק מספר דקות נסיעה מאזור מלונות ים המלח.

בהשקעה אדירה. מרכז המבקרים החדש של חברת מפעלי ים המלח על שם משה נובומייסקי

הגשמת חזון

הקמת המפעל ופיצוח שיטת הפקת האשלד הביאה את מפעלי ים המלח, עוד לפני שקיבלו את שמם המוכר כיום, להיות גורם משמעותי ביותר בכלכלת היישוב הייהודי בארץ ושל האימפריה הבריטית.

בשנת 1940 הגיע הייצוא של חברת האשלג לכמחצית הייצוא התעשייתי של ארץ ישראל, ובתקופת מלחמת העולם השנייה סיפקה החברה כמחצית מתצרוכת האשלג של בריטניה.

גם כיום המפעלים מספקים המפעלים בים המלח כ-7% מתצרוכת האשלג בעולם כולו, היקף אדיר נוכח העלייה הגדולה עם השנים בתצרוכת האשלג העולמית.

מחצית מהאשלג של כל האימפריה הבריטית. ביקור הנציב העליון הבריטי לישראל במפעלי ים המלח, במרכז בחליפה בהירה – משה נובומייסקי (מתוך אתר המרכז)

מזח המלח. תמונה היסטורית משנות הכרייה הראשונים של מפעלי ים המלח (מתוך אתר המרכז)

הקבוצה מסיביר

השם נובומייסקי הוא שם נשכח למדי בקרב זקני גדרה, בעיקר תודות לעובדה שמשפחת נובומייסקי, כמו גם משפחת לנגוצקי, עזבו את גדרה ברבות הימים.

המשפחות עלו לגדרה בשנת 1920 כחלק מקבוצה סיבריסקאית רחבה שכללה גם את משפחת לוינסון, המשפחה הערירית שהקימה את טירת לוינסון הניצבת עד היום ברחוב לוינסון, ומשפחות שרמן וקרסיקוב אשר צאצאיהן גרים עד היום במושבה.

לפרטים נוספים

הביקור במרכז המבקרים של מפעלי ים המלח להכרה חווייתית עם סיפורו של משה נובומייסקי – יותר ממומלץ.

לפרטים נוספים על מרכז המבקרים ורכישת כרטיסים לסיור מודרך במקום: ממש כאן.

(בשער: מתוך המופע האורקולי במרכז המבקרים)

סיפור מרתק. “נכדו” של נובומייסקי במופע האורקולי