גדרה היום חדשות המושבה גדרה
אולי יעניין אותך גם:
עמותת שועלי שמשון, הפועלת להנצחת חללי יחידתו של טלפש, בקמפיין גיוס המונים לפעילות ההנצחה
לקרב יוצאים עם חברים, לא עם חיילים. לריצה יוצאים לזכר טלפש.
ביום שישי הבא, 13/6, שנה לנפילתו של רס”ן טל פשבילסקי שאולוב, יתקיים לראשונה מרוץ המתוכנן להתקיים במסורת שנתית להנצחתו של הקצין, הספורטאי, המפקד בהכשרות סיירת גבעתי שהוביל בראש את חייליו כשהוא מיישם הלכה למעשה את המשפט שאימץ “לקרב יוצאים עם חברים, לא עם חיילים”.
עמותת שועלי שמשון, הפועלת להנצחת חללי יחידתו של טלפש, יצאה בקמפיין גיוס המונים לפעילות ההנצחה, קמפיין שבו כבר תרמו למעלה מ-400 איש, סכום שעולה על מחצית מהיעד הכולל לקמפיין.
הריצה היתה חלק מה DNA שלו
בדברי ההסבר לקמפיין כתבו:
טל שלנו אהב לרוץ.
ריצה הייתה חלק בלתי נפרד מהיומיום שלו – אי אפשר אפילו לקרוא לזה תחביב או אהבה, זה היה חלק מה-DNA שלו.
בכל תחרות בצבא הוא בלט, תמיד שבר שיאים שלו ושל אחרים, יזם תחרויות ריצה, שכנע אחרים להצטרף ונתן השראה לכולם.
הריצה עבורו הייתה לא רק פיזית, זו הייתה דרכו להתעלות, להתגבר, להשתפר. זה מה שהניע אותו.
אחרי השחרור תכנן להשתתף באיש הברזל עם חברו, שספד לו “איש ברזל שלי” וממשיך את דרכו היום.
טל היה הבחור המצחיק והקליל, ובמקביל גם ידע להיות עמוק וזה שדחף למצוינות.
חייליו במסגרות השונות מספרים על מפקד שדיבר בגובה העיניים לא דיבר רק על “פקודות”, אלא על חברות ומסירות.
“לקרב יוצאים עם חברים, לא עם חיילים”, הוא נהג לומר. והקפיד גם לבצע.
ב־7.10, טל היה בבית, בחופשה במהלך קורס מ”פים.
כששמע על מתקפת הפתע בדרום, ולמרות שלא היה מחויב לכך, נסע דרומה, הגיע לבסיס ולחם כמ”פ נוסף. כחמישה חודשים של לחימה ועשרות מבצעים בהם לקח חלק.
טל נפל בקריסת מבנה ממולכד ב־10.6.24.
שלושה ימים קודם לכן עוד חגג יום הולדת, רקד במסיבת אירוסין, וביקר את המשפחה בגדרה לפני שיצא שוב לעזה. הוא הגיע לשטח עם אותם חיילים שאיתם רקם חלומות – רק שהפעם, טל לא חזר הביתה.
עכשיו, כמעט שנה לנופלו, אנחנו ממשיכים את הריצה של טל.
בדיוק במסלול בו אהב לרוץ, בשדות השקטים מול גדרה, נקים מסלול ריצה להנצחת טל שלנו, שלאורכו משפטים ומילות עידוד שכתב ביומנו מעזה, מילות חיזוק שאמר לחייליו.
המסלול יונגש כחלק מהרצון לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות פיזית להגיע. לצד מסלול הריצה, תוקם כיתת לימוד שתאפשר להגדיל את הלמידה וההנצחה של המורשת שהותיר אחריו טל.
באותו המסלול שיוקם יתקיים מרוץ שנתי, מידי חודש יוני – חודש נפילתו של טל, לזכרו ולמען השראה לדור הבא.
יחד נוכל להפוך את הזיכרון הזה למציאות, לספר את סיפורו ולהמשיך את מורשתו של טל.
ללמד מצוינות אנושית, להמשיך לרוץ את ריצת חייו של טל שלנו.
👈🏽 להרשמה למירוץ השנתי – ממש כאן
📷 עמוד הזיכרון באינסטגרם – ממש כאן
💜 חנות מזכרות שבה אפשר לרכוש מוצרים עם תמונת זיכרון של טלפש – ממש כאן
לתרומה בקמפיין גיוס התרומות – ממש כאן
במידה ותרצו לשמוע יותר על העמותה ועל הפרויקטים, או שיש לכם דרכים נוספות לסייע נשמח שתצרו קשר: נינה הרשטיין שטרית 📞 050-2726554
לריצה יוצאים עם טלפש. כרזה מאתר גיוס ההמונים
כל הפרטים על המרוץ
על המרוץ שיתקיים בגדרה כתבה משפחתו באתר המרוץ:
טל פשבילסקי שאולוב – טלפש שלנו – בשנת 2018, כשהיה רק תלמיד כיתה י״א, זכה והניף גביע כמנצח במרוץ לזכרו של רב״ט טל שגב. לא היה גאה ממנו ברגע הזה – להניף את הגביע, לתת את כל כולו, ולגלות שמתחריו היו לוחמי גולני שהגיעו לחלוק כבוד לחברם האהוב. זה ריגש אותו במיוחד.
היום, הגביע נמצא אצלנו – אבל טל שלנו איננו.
מאז עברו שבע שנים.
טל התגייס לסיירת גבעתי, אותה אהב כל כך. ריצה הייתה חלק בלתי נפרד מהיומיום שלו – אי אפשר אפילו לקרוא לזה תחביב או אהבה. זה פשוט היה חלק מה-DNA שלו.
בכל תחרות בצבא הוא בלט, תמיד רצה לשבור שיא – אישי, או של אחרים. הוא יזם תחרויות ריצה סתמיות, שכנע את הסובבים להצטרף, ונתן השראה. הריצה לא הייתה רק פיזית – זו הייתה דרכו להתעלות, להתגבר, להשתפר. זה מה שהניע אותו.
אחרי השחרור, תכנן להשתתף באיש ברזל עם חברו, שכתב עליו הספד בשם “איש הברזל שלי”, וממשיך בדרכו היום.
לאחר נפילתו, החלטנו להקים מסלול ריצה שיישא את שמו.
במסלולים אותם הוא רץ בזמן חופשותיו הקצרות מהלחימה בעזה.
אין דרך יפה ומדויקת יותר להנציח את טל – דרך השגיות, תחרותיות, אבל גם המון רגש, אנושיות ונתינה.
המסלול מיועד לילדים, נערים, מבוגרים ומשפחות כל מי שרוצה לרוץ או פשוט לטייל בין השבילים הירוקים, בשטחים חקלאיים שופעי טבע ונשמה. בכל פינה שם אנחנו מרגישים את טל, את הרוח שלו “עוד קצת… אל תוותר”.
וההחלטה הנוספת שלנו – פעם בשנה, לקיים מרוץ מיוחד במסלול.
מרוץ שמעלה אבק בשביליו עם כמות הרצים שהגיעו לכבד מכל קצוות הארץ. מרוץ שבו כל אחד נותן את ה-200% שלו.
מרוץ שמסתיים בחיוך, בתחושת סיפוק… ובידיעה הפשוטה: ניצחתי את עצמי.
בכדי להגשים חלום זה אנחנו צריכים אתכם.
נקודת הכינוס – דרומית לחניה של בית ספר רימונים
חניה קרובה – חניה של בית ספר רימונים
(התמונות: מאתר JGIVE, קמפיין גיוס ההמונים לעמותת שועלי שמשון)
