גדרה היום חדשות המושבה גדרה
אולי יעניין אותך גם:
ראיון מכל הלב עם רחלי קראוס ואלון לבבי, ראשי שבט הצופים של גדרה עם סיום תפקידם בשבט שחר
כבר מתגעגעים. נפגשנו לקפה עם רחלי קראוס ועם אלון לבבי, ראשי שבט שחר במהלך חמש השנים וארבעת החודשים האחרונים, שבועות ספורים לאחר שהעבירו את התפקיד למשמרת הבאה.
“כבר מתגעגעים?”
רחלי:
אי אפשר לומר שזה לא קצת צובט בלב. היתה לנו תקופה טובה ומאוד מספקת לאורך חמש וחצי שנים. העשייה היא ממש מהלב, להתעסק עם בני נוער וערכים וחינוך, אין יותר מדהים מזה בעיני.
עם זאת אני חושבת שהסיום שלנו היה בתזמון מאוד נכון. סיימנו בטוב, בתחושה של עשייה לפני שהעייפות המצטברת החלה להשפיע. זמן נכון להעביר את הובלה לצוות חדש ורענן.
אלון:
הצטרפנו לעשייה לפני למעלה מחמש שנים.
כאשר נכנסו השבט הצעיר מנה כ-300 חניכים והיה עדיין די מפוצל. היה את השבט ברימונים ואת השלוחה בשפירא.
לאורך השנים היו אתגרים רבים. היו שנתיים של הגבלות קורונה, מבצעים מלחמתיים למכביר ולמרות כל זאת הצמיחה של השבט היתה מאוד נרחבת וקצת לפני פרוץ המלחמה כבר היו בשבט למעלה מ 500 חניכים.
אחד הדברים שבו אנו גאים במיוחד הוא על החיבור שבין החלקים של השכונות השונות בגדרה דרך הפעילות של השבט. היום זה כבר לא שני שבטים אלא שבט אחד, שני מוקדים.
החבר’ה של השלוחה בשפירא עושים תפקידים בשבט, מעורבים במפעלים ופעילויות. החניכים משתתפים יחד בכל הטקסים השנתיים ובמחנה קיץ ובטיולים השנתיים, את שנת הקורס בשכבה ט’ הם עושים יחד.
רחלי:
בטיולים הראשונים אני זוכרת שראינו שלא היה שום חיבור בין החלקים. בטיול השנתי ראינו שאלה ישנים כאן ואלה ישנים בקצה השני של המתחם, לא מתערבבים. היום זה אחרת, היום זה שבט אחד.
לקומונה נולד שבט חדש
שבט שחר נולד מתוך הפעילות של קומונת הצופים בגדרה, מה שנקרא בזמנו שבט שבא, פעילות שהחלה ביוזמת תנועת הצופים כבר לפני 23 שנים בגדרה וממשיכה ברציפות מאז.
הקומונה של הצופים בגגדרה מורכבת משישה שינשינים שעושים שנת שירות לפני הצבא, גרים בדירה בשפירא יחדיו בקומונה.
אלון:
למעשה שבט שחר נבט מתוך הקומונה של הצופים בשכונת שפירא.
לפני 13 שנה יזמנו, מספר תושבים שגם לילך ואני היינו בינהם, את הקמת השבט כהרחבה משמעותית של הפעילות שבוצעה דאז רק באזור שכונת שפירא על ידי השינשינים של הקומונה.
גם היום המעורבות של הקומונה בקהילה היא מאוד משמעותית ואנחנו החלטנו להשית את זה על כל השבט. החברה איישו את מוקד הביטחון של היישוב, מובילים את הצעדות היישוביות ובכלל מעורבים בכל תחום נדרש.
חינוך למשמעות. רחלי קראוס ואלון לבבי
התנדבות על מלא
תפקיד ראשי השבט בתנועת הצופים הוא תפקיד התנדבותי המבוצע בדרך כלל על ידי הורים לחניכים בשבט, תפקיד אותו הם מבצעים בתיאום עם ‘ההנהגה’, הגוף המוסדי של תנועת הצופים בו קיימים גם מספר בעלי תפקידים אשר מבצעים תפקיד במשרה מלאה התומך בפעילות השבט באופן שוטף.
אלון:
כל המשימה של ראשי השבט היא התנדבות מלאה. 24/7, 365 ימים בשנה למרות שיש פעולות פעמים בשבוע. עשיתי כמה דברים בחיים, רחלי עשתה כמה דברים בחיים, כזה דבר עוד לא עשיתי.
אבל הסיפוק שווה כל רגע, העובדה שאנחנו כבר 5 שנים בעניין מאפשר לנו לראות חניכים שאנו זוכרים אותם בשנת הפעילות הראשונה שלהם שהיום הם כבר מדריכים בכירים ואפילו יוצאים לשנת שירות, ממש גאווה.
“נוער מנהל נוער”
תפקידם של ראשי השבט הוא להוות את המבוגר האחראי המלווה את כלל הפעילות של השבט אך מעורבותם אינה תופסת את מקומם של המדריכים והרכזים הצעירים בשבט שמובילים את הפעילות על פי תפיסת התנועה ‘נוער מנהל נוער’.
רחלי:
מהות התפקיד שלנו הוא להיות המבוגר האחראי שבא ונותן את ניסיון החיים וההבנה הבוגרת של הדברים והתייחסות לבטיחות בשבט ודאגה לחניכים אבל המוטו הוא ‘נוער מנהל נוער’. אנחנו כאן מהצד בשביל לעזור. אלון ואני באישיות שלנו מאוד הקפדנו להיות מהצד, לסייע ולתמול ולהיות מעורבים אבל לא להתערב.
אלון:
זה אתגר לא פשוט. אתה בתוך הפעילות, יודע הכל ומעורב בהכל, יודע שיש דברים שבזמן קצר אתה יודע לפתור להם אבל עוצרים את עצמנו כדי לתת למדריכים ולחניכים הצעירים להתמודד, זה חלק מהותי מהעניין. בהסתכלות לאחור אנחנו יודעים להגיד שלקח לנו זמן לשחק את המשחק הזה כמו שצריך.
רחלי:
למשל בפורימון, אחד המפעלים המרכזיים לאורך השנה. החניכים מתכננים, מאשרים אצל יועצי ההנדסה והבטיחות את המבנה שהם בונים, מגייסים את החניכים לסיוע בהקמה וגם אחרי שנגמרת הפעילות נשארים לתוך הלילה לפרק.
היו לנו מקרים בהם הורים, מתוך כוונה טובה וטהורה, היו באים לסייע לילדים לזרז עניינים ואפילו רוצים לעשות את העבודה במקומם. עצרנו אותם, זה חלק מהותי מתוך החוויה בתנועת הנוער. נוער מנהל נוער.
קח למשל את נושא השיבוצים. נמנענו לאורך השנים מלטפל בנושא שיבוצים, בשום צורה שהיא, רק המרכזים הצעירים עושים את השיבוצים בליווי של מלווה השבט מההנהגה.
הדבר היחיד שהיינו עושים לפני שהמרכזים מפרסמים את השיבוצים זה שואלים רק שאלה אחת – “מי יהיו המאוכזבים?” הדבר היחיד שעניין אותנו זה לראות שיש מינימום מאוכזבים מהשיבוץ שקיבלו ביחס למה שביקשו.
נוער מנהל נוער. צופי גדרה
צופים לכל
רחלי:
האחריות שלנו היא כמובן גם הרבה מעבר לזה. מעבר לאתגרים הלוגיסטיים והבטיחותיים, ואנחנו מאוד שמחים שסיימנו את כל שנות הפעילות ללא שום אירוע משמעותי בתחום הזה, האתגרים החינוכיים הם לעיתים קרובות מאוד מפתיעים.
יש לא מעט חניכים שמגיעים לפעילות כאשר ברקע המשפחתי יש להם אתגרים, יש ילדים שמגיעים עם בעיות של מקובלות חברתית ואתגרים חברתיים שונים. דווקא בתנועה, במקום שבו כולם שווים, מוצאים כל החניכים את מקומם ומתגברים על הקשיים טוב יותר מאשר בכל מסגרת אחרת.
אלון:
תנועת הצופים היא מהתנועות הבודדות שבהגדרתה תנועה אפוליטית ומקבלת את כולם כולל כולם.
בשבט יש גם שילוב של חניכי צמי”ד, חניכים עם צרכים מיוחדים. יש מדריכים שמוכשרים באופן מיוחד להדרכה וליווי של חניכי צמיד. יש מדריך צמוד לכל חניך וחניכת צמי”ד.
גם לחניכים בעלי אלרגיות מיוחדות יש לנו טיפול מיוחד, גם חניך שנמצא בסכנת חיים בחשיפה לאוכל מסוים, אנחנו מוצאים את הפתרונות להשתתפות מלאה בשבט כולל במחנות הקיץ.
רחלי:
החינוך הבלתי פורמאלי הוא בעל חשיבות עצומה. לבשל לעצמך, להוציא מהמסכים, עזרה הדדית ערבות הדדית וכו’. מושגים שקצת נעלמו מהשיח שלנו במדינה ביחס למה שהיה בעבר אבל קיימים בצופים ביג טיים.
כמות הילדים שיצאו מהצופים לשנות שירות, מכינות ויחידות מיוחדות היא בשיעור גבוה מאוד ביחס לכלל הילדים ביישוב.
מידי פעם יוצא לנו לפגוש בוגרים של השבט שנמצאים במהלך שירות הצבאי והם אומרים לנו: ‘עשינו שבוע שדאות, קטן עלינו. מי שלא עשה תנועת נוער מגיע לצבא והוא בהלם מהקושי בשטח’.
כישורי החיים שהם סופגים במהלך השנים בתנועת הנוער מהתמודדות במצבים יותר קשים אבל גם מהרעות, מהחברות, מהעצמאות זה דברים שלא מקבלים בבית ספר, זה דברים שמכינים אותם לחיים בצורה דרמטית.
אלון:
אולי קצת מהחוייה האישית שלי, אני מכיתה ד’ בצופים, עשיתי את כל התפקידים האפשריים בצופים, אפילו הייתי במשלחת הצופים לארה”ב, ואני אומר לך שלצופים יש חלק עצום במי שאני כולל בעובדה שעשיתי 7 שנים בשירות צבאי ו 26 במשטרה. היכולת של חשיבה עצמאית, התמודדות עם קשיים והרבה יותר מזה, זה בא לי מהתנועה ומהבית ולא מבית הספר.
אנחנו רואים את זה בבירור. אין ספק לחשיבות של תנועות הנוער. בסוף ילדים שגדלים בתנועות נוער, יוצאים לשנות שירות ומכינות, מגיעים לשירות משמעותי בצבא, הופכים להיות אזרחים טובים יותר. אחוזים גבוהים מאוד ממסיימי קורס טיס וקורס הקצינים בצבא הם בוגרי תנועות נוער. אין ספק שהתנועה תורמת לחברה ותורמת לילדים בצורה דרמטית.
מעל חמש שנים. 24/7. ראשי השבט בפעילות
איך התגלגלתם לתפקיד המשותף?
רחלי
לא הכרנו קודם. הבת של אלון והבן שלי היו באותה שכבה אבל לא הכרנו לפני שנכנסו לתפקיד.
ראשי השבט הקודמים סיימו את תפקידם והשבט נותר ללא אבא וללא אמא. ראש ההנהגה פנה אלי והציע לי להיות ראש שבט, תפקיד הכי מדהים שיש, אמר לי שזה כולל ישיבה אחת בחודש בהנהגה.
בתחילה לא ראיתי איך אני עושה את זה כי חשבתי שאין לי זמן בין עבודה ולימודים ושאר דרישות החיים.
אחרי לחצים משמעותיים ואחרי שאלון הרים לי טלפון אחרי שלחצו גם עליו נפגשנו ומהרגע הראשון ראינו שיש ביננו חיבור מטורף, אנחנו לא צריכים לדבר ביננו יותר מידי. בכל דבר במבט עיניים ובלי הרבה מילים התיאום ביננו היה טבעי, אני על זה ואתה לוקח את הטיפול בזה.
לאורך השנים נבנתה ביננו חברות מטורפת ויש ביננו כימיה וחשיבה מאוד בריאה. אני מאוד שמחה שהצלחנו לאושש אחד את השני גם ברגעי המשבר.
על תקופת הקורונה אפשר לכתוב ספר
אלון
צריך להבין שרמת אחריות שיושבת על הראש היא אדירה. קשה להגדיר עד כמה זה מורכב, גם במפעלים המאתגרים של מחנה הקיץ וגם לאורך כל השנה בשורת הפעילות הארוכה שמתקיימת שבוע אחר שבוע.
רק על התקופה של הקורונה אפשר לכתוב ספר. איך מנהלים פעילות בתקופת קורונה. זה הפוך מהתפיסה של צופים, אתה רוצה שהילדים יהיו אחד על השני ובקורונה היינו צריכים להסתגל למושגים חדשים כמו בידודים, זום, פעילות מרחוק, תקופה הזויה.
“סיפרתם איך התחלתם יחד, זה היה ברור מראש שגם תסיימו באותו היום?”
אלון:
אני חושב שזה היה די ברור. הילדים שלי סיימו את הפעילות בצופים. ולא היה מאוד ברור שכאשר הבן שלי מסיים אני מסיים איתו.
רחלי:
לא היו מיליון קופצים על התפקיד. בהתחלה חיפשנו ולא כל כך מצאנו מי שיחליף אותנו ולא יכולנו לסיים תפקיד בלי שמישהו לוקח את האחריות במקומנו.
התחלנו לדבר על זה לפני שנה ואמרנו נמשוך עוד שנה. הילדים שלי עדיין בצופים ולכן לי יש עוד קצת יותר צביטה בלב.
שינוי חיים
חלק מהסיפוק שלנו זה היה לראות את השינוי שעוברים הילדים. לראות ילדים שלפני שעתיים בכו בשל חוסר ההצלחה לעמוד במשימה מסוימת, כאשר לא אישרו להם את המבנה או דברים מסוג זה ולראות אותם לאחר מכן עומדים ובוכים מאושר אחרי שהצחילו להתמודד ולהתגבר על הקושי, אלא התחושות הכי טובות של סיפוק. שינוי חיים.
יש ילדים שכאשר הם מתחילים בצופים הם לא מסוגלים להכיל ילדים לצידם, יש כאלה עם בעיות התנהגות שונות וכאשר אנחנו מסיימים את התפקיד ורואים ילדים כאלה משולבים בסגל ההדרכה הכי בכיר של השבט, זה הסיפוק הכי משמעותי שיש.
צריך להיות חיבור חזק בין הפורמאלי ללא פורמאלי. כשמורה מזהה בעיה עם הילדים דווקא אותם לשלוח לצופים כדי למצוא מסגרת שבה הם יכולים להתחבר חברתית באופן שונה. ככל שיהיה חיבור טוב יותר בין החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי, כך נציל ונעזור להרבה ילדים.
שינוי חיים אמיתי. רחלי ואלון במהלך פעילות בשטח
בלי תמיכת הרשות המקומית קשה מאוד להרים את הפרויקט הזה
הגירעון התקציבי המשמעותי בו נמצאת המועצה המקומית גדרה בשנתיים האחרונות לא מאפשר, כך על פי החוק המגדיר יכולת להפריש תמיכה לתנועות נוער רק למועצה המאוזנת תקציבית, לתקצב את תנועות הנוער כפי שהיה בשנים קודמות. העדר התמיכה התקציבית מכבידה מאוד על התנועות הנוער כולן וגם על שבט שחר.
גדרה זה לא מקום גדול. הציביון של מושבה ממשיך ללוות את היישוב. במיוחד ביישוב כזה לתנועות נוער יש מקום קריטי. יש לזה חשיבות אדירה וכאן חייבים לציין שלא קיבלנו תמיכה נאותה מהרשות המקומית שמתאימה לעשייה והתרומה של השבט. ניסו לעזור בכאן ריצוף ותאורה וכאלה אבל זה לא היתה תמיכה רצינית.
מאז 2022, לאורך 3 שנים תחת המועצה הקודמת וגם הנוכחית, לא קיבלנו תמיכות מתקציב המועצה המקומית. אין מבנה קבע לתנועה ותחושת הנזקקות הזו אינה עולה בקנה אחד עם החשיבות של תנועות הנוער ליישוב.
מנגד, חשוב לנו לומר לזכות המועצה בעידן הזה שאחרי אירוע של שריפה של מבנה שעברנו בשבט המועצה הנוכחית שיפצה אותו בתקופה קצרה.
אבל השיטה הזו של טלאים לא מתאימה. אסור שהצופים יהיו דיפרנציאלים כאשר רשות חזקה מאפשרת לתת לחניכים חינוך בלתי פורמאלי ברמה גבוהה וברשות יותר חלשה, פחות.
אין לנוער שלנו יותר מידי מה לעשות בגדרה. זה שיש לנו תנועות נוער, כולן, המייצרות פעילות ערכית חשובה פעמיים בשבוע לפחות זה משלים את מה שאין להם כאן ביישוב ולכן ההתייחסות לתנועות הנוער צריכה להיות התייחסות כאל גורם משמעותי וחשוב על מנת לחזק ולקדם את כל התנועות כולן.
כ-65 שקלים לחודש
הפעילות בצופים עולה להורים סך של 790 ₪ לשנה, סכום של כ 65 שקלים לחודש בלבד הכולל פעילויות מגוונות וערכיות בשתי פעילויות לכל הפחות בשבוע. זה הרבה פחות מכל חוג אחר לילדים וזה כמובן בזכות ההתבססות על ההתנדבות של כלל סגל השבט וגם על ההתנדבות שלנו כראשי השבט שמאפשרים את שלל הפעילויות האתגריות שמתבצעות לאורך השנה בהתנדבות מלאה, מהלב.
אבל לצערנו לא כל ההורים רואים את זה ככה ויש ילדים שאם היה יותר סבסוד לפעילות בצופים, כפי שקיים ביישובים אחרים היו משתלבים אולי בפעילות החשובה.
תודה למארחים
חשוב לנו לומר תודה לבית הספר רימונים אשר מארח חלק נכבד מהפעילות שלנו. הפעילות המבוצעת לאחר שעות הפעילות של בית הספר מתבצעות בחלקן בכיתות, בימי גשם, ובחצר בית הספר. אנחנו עושים מאמץ לאורך כל השנה להשאיר את בית הספר כפי שקיבלנו אותו ומודים מאוד לסגל בית הספר על התמיכה.
המרכזיות של השבט בעיננו מחייבת הרבה יותר מזה. תנועת הנוער הצופים בגדרה ראויה למבנה קבע משלה, מבנה שיאפשר את הפעילות המבורכת והמתרחבת של השבט לאורך כל השנה מבלי להיות תלויים בבית הספר השכן. זה קריטי להמשך ההצלחה העתידית של השבט.
תודה להורים
לרוב כל חניך שמצטרף לשבט מצרף גם שני הורים לקבוצת ההורים הענקים שהיו ועודם מעורבים בפעילות של השבט. הקהילה הנוצרת מכל ההורים לחניכי השבט היא קהילה מעורבת. ההורים הם כוח חיובי וככל שיכולנו לשתף אותם יותר זה היה מבורך מבחינתנו.
יש שבטים שבהם הגישה היא אחרת שבהם לא רוצים מעורבות הורים בשל האתגרים שהקרבה של ההורים לפעילות מייצרת. אנחנו בחרנו לשלב את ההורים באופן משמעותי אבל תמיד תוך הקפדה על הגבולות של מעורבות ללא התערבות. הורים שהגיעו לפעילות אף פעם לא שימשו כבייבי סיטר לילדים שלהם אלא שולבו בסיוע במעגלים הרחבים יותר.
זה היה חלק מאוד חשוב לשתף את ההורים. יש כאן הורים מקסימים בגדרה וכמעט לכל מה שביקשנו, בכל תחום היו קופצים ומתנדבים רבים לבוא ולעזור ואנחנו מאוד מודים לכל ההורים על שיתוף הפעולה לאורך השנים.
פינת עידו והדר
לפני כשנתיים נפל בעת פעילות מבצעית בוגר השבט עידו ברוך ז”ל. בשבעה באוקטובר הצטרפה לרשימת החללים מבוגרי השבט גם הדר פרינץ ז”ל אשר נרצחה כאשר בילתה במסיבת הנובה. אירועים אלו היו ארועים מעצבים במהלך כהונת ראשי השבט אשר הקפידו הקפדה יתרה על ליווי המשפחות, על ההנצחה ועל תיווך האירועים הקשים לחניכים הצעירים.
באחרונה הקמנו, בעזרת הרשות, בשבט פינת זיכרון בשבט לזכרם של עידו ברוך, בנו של איתן ראש השבט לשעבר וחניך שהיה מאוד דומיננטי בשבט ולזכרה של הדר פרינץ שהיתה חניכה בשבט ומונצחת אצלנו למרות שהמשפחה כבר לא גרה בגדרה.
הנפילה של עידו ברוך טלטלה את השבט כולו וגם אותנו. עידו היה דמות מאוד בולטת בשבט שהכרנו עוד לפני שנכנסו לתפקיד. ישבנו שעות לחשוב איך לטפל באירוע ואיך לתווך את העניין ברגישות המתאימה לחניכים בשבט תוך ליווי המשפחה, מאוד לא פשוט.
שבט זוכר. פינת ההנצחה לזכר עידו ברוך והדר פרינץ במתחם השבט
שבט אלוש
לזכרו של ליאב אלוש ז”ל הקימה משפחתו קבוצת הכנה לשירות משמעותי וכושר קרבי, צוות אלוש, הפועל בשיתוף פעולה עם שבט שחר.
גם בהנצחת ליאב אלוש ז”ל, שאחותו היתה מרכזת צעירה בשבט, השבט לוקח חלק.
אנחנו מארחים את הפעילות של צוות אלוש, שמתכנס בימים שאינם ימי פעילות בשבט, הם משתמשים במקום לאחסנת הציוד וגם קיימו ברחבת השבט מספר התכנסויות בטקסי סיום מסעות ועוד. באהבה.
שיתוף פעולה עם הצוות. צוות אלוש נערך לעוד פעילות בכניסה למתחם השבט
כיף לראות את הבוגרים חוזרים הביתה
השבט הוא בן 13 ויש כבר לא מעט בוגרים, חניכים שחלקם כבר נשואים והם באים מידי פעם לשבט. אנחנו מקפידים להזמין אותם לטקסים ולטורניר הכדורעף המסורתי. מסורת מאוד יפה ומחממת לב.
כשבוגר של השבט מגיע עם המדים לביקור בשבט זה ממש כיף להרגיש שהם מרגישים שהשבט הוא הבית השני שלהם.
המשמרת שלהם
את רחלי ואלון החליפו שלישיית ראשי שבט, עדי בומש, שרון בן-איון ומוטי אבני, אשר כבר החלו לבצע את תפקידם לפני מספר שבועות לאחר חפיפה סדורה שקיימו עם רחלי ואלון.
אנו רוצים לנצל את ההזדמנות לאחל הצלחה רבה לשלישיית הנכנסים. שמחים שהשלישייה אמצה את הרעיון שבמקום מסוים שתלנו בראשם.
מהניסיון שלנו אנחנו יודעים לומר שהחיבור של זוג ובטח בשלישייה זה המתכון החשוב להצלחה. ההשלמה בין ראשי השבט, גברים ונשים, אחד עם השני היא קריטית להצלחה של השבט כולו.
היה לנו סיפוק מטורף לאורך השנים ואנחנו מקווים שהסיפוק הזה יהיה גם מנת חלקם של ראשי השבט המכהנים כעת. בהצלחה מכל הלב.
אז מה הלאה?
אלון
אי אפשר לעשות את התפקיד הזה בלי שחיידק המעורבות החברתית בוער בך. אני שרתתי עשרות שנים במגזר הציבורי ורחלי עדיין. הדבר הזה בוער בי גם כרגע, במיוחד במצב שבו המדינה נמצאת. אי אפשר לעמוד מהצד, אנחנו לא הטיפוסים האלה. אני מצאתי מפלט בצופים זה אירוע מדהים בעיני. נושא של נוער תמיד היה קרוב לליבי. מה עכשיו? אני התנדבתי למילואים למרות שאני כבר אחרי הגיל הזה. אני טס ביחידה האווירית ואני ממשיך לטוס. אני בטוח שגם אני וגם רחלי נמצא את הדרך לתרום לחברה כי אי אפשר להפטר מהחיידק של מעורבות חברתית.
רחלי
יש בהתנדבות הזו משהו כל כך נקי למען בני הנוער, למען הקהילה, למען גדרה. זה חלק הכל-כך משמעותי של הסיפור והכיף הזה של להיות בהתנדבות הזו. אם להמשיך בעשייה התנדבותית זה רק במקומות כאלה.
יישר כוח
עוד על פעילות שבט הצופים – מוזמנים לדף השבט
העיקר להיות בתנועה. עושים חיים בשבט שחר
