דף הבית > קהילה > המלון של שרה
שרה סגלביץ

המלון של שרה

אם המושבה והמלונאית הראשונה: יום השנה לפטירתה של שרה סגלביץ’ ז”ל

היא הייתה הבחורה הראשונה שהגיעה לגבעת גדרה, סירבה להתפנות במאורעות תרפ”ט וגזרה את הסרט לכביש הראשון במושבה. השבוע אנו מציינים את יום השנה לפטירתה של שרה סגלביץ’, סיפורה הוא סיפורה של המושבה כולה.

ישנם שמות השזורים בדברי הימים של גדרה כחוט השני, ואחד הבולטים שבהם הוא שמה של שרה סגלביץ’ לבית הנקין. השבוע, במלאת 64 שנים לפטירתה (9/5/1962), אנו חוזרים אל סיפורה של האישה שבמשך עשורים רבים הייתה אחת הנשים היחידות שזכו להנצחה בשמות רחובות המושבה – עדות למקומה המרכזי בלב הקהילה.

מהאוניברסיטה בחארקוב ועד לגבעת הביל”ויים

שרה נולדה באוקראינה ועלתה לארץ ישראל יחד עם אמה, גיטל, ואחיה יצחק. הם הגיעו בעקבות האח מרדכי הנקין, שהיה ממייסדי תנועת ביל”ו וחברו הקרוב של ישראל בלקינד. הגעתה של שרה בשנת 1886 הייתה אירוע היסטורי מקומי: היא הייתה מהבחורות הראשונות שהגיעו למושבה הצעירה, והכניסה רוח חדשה של משפחתיות וחלוציות לגבעה.

כשמאיר דיזנגוף התארח ברחוב ביל”ו

לאחר נישואיה ליוסף סיגלביץ’, פתחו השניים חנות מכולת בביתם, ובשנת 1910 החליטו להפוך חלק מביתם למלון – המלון הראשון במושבה. המבנה, ששכן ברחוב ביל”ו ההיסטורי, הפך למוקד משיכה לאנשי רוח ומנהיגים.

בין האורחים הרבים שפקדו את המלון ונהנו מאירוחה של שרה, היה גם מאיר דיזנגוף, ראש ועד “אחוזת בית” (לימים ראש עיריית תל אביב הראשון). דיזנגוף נהג להגיע לגדרה לפגישות עבודה עם ועד המושבה, והמלון של שרה היה לו לבית חם בלב המושבה החקלאית. גם מנחם אוסישקין, מראשי “חובבי ציון”, נמנה עם האורחים הקבועים במקום.

עוצמה נשית במושבה

סיפוריה של שרה מעידים על אופי של ברזל. בימי מאורעות תרפ”ט (1929), כשגדרה עמדה תחת איום והתקבלה החלטה לפנות את הנשים והילדים, שרה סירבה בתוקף לעזוב. היא נשארה להגן על ביתה ומנעה גם את פינוי בתה שושנה ונכדה חנן.

גם לעת זקנתה, כוחה לא עזב אותה. כשנחנך הכביש הראשון בגדרה, שרה, שהייתה חולה באותה עת, קמה ממיטתה כששמעה את צלילי החצוצרה של נכדה. היא יצאה אל הרחוב, גזרה את הסרט וחנכה במו ידיה את סלילת הכביש שסימל את קידמת המושבה.

מורשת חיה: ממשפחת הנקין ועד לרחוב שרה סגלביץ

הנצחתה של שרה ברחוב הנושא את שמה בגדרה אינה עניין של מה בכך. במשך שנים ארוכות, היו היא ואמה, גיטל הנקין (המונצחת ברחוב “אם כל חי”), הנשים היחידות שזכו לכבוד זה ביישוב.

אך המורשת של שרה אינה נמצאת רק על שלטי הרחוב. עד היום, צאצאיה למשפחת הנקין ממשיכים להתגורר בגדרה, מהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי ושותפים לעשייה הציבורית והקהילתית במושבה. בכך, הם ממשיכים את דרכה של האישה שהגיעה ראשונה לגבעה ולא עזבה אותה מעולם.

יהי זכרה ברוך.

שרה סגלביץ

אחת מראשונות החלוצות במושבה גדרה. שרה סגלביץ’ לבית הנקין

שושלת הנקין

חלק משושלת גדרתית מפוארת. שושלת הנקין
זכויות יוצרים
המספר האדום
100 אחוז דיוק

בדוק גם...

אדיסו וובה ז”ל

אדיסו וובה, תושב גדרה לשעבר, חייל מילואים הוא ההרוג בתאונת האופנוע הקשה. הובא למנוחות ביום …

תגובה אחת

  1. ריקי חן יהונתן

    איזה יופי של תעוד. תודה לא הכרתי את הסיפור והעומדת מאחורי השם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שינוי גודל גופנים