יום השנה לפטירתו של מרדכי הנקין, ההנקין הראשון שהגיע לגדרה בשנתה הראשונה והצטרף לגרעין הביל”ויים
השבוע ציינה אחת המשפחות השורשיות ביותר בגדרה שעדיין בולטת בנוף היישוב, כמעט 140 שנה לאחר הקמתו, משפחת הנקין, את יום השנה לפטירתו של מרדכי הנקין, ההנקין הראשון בגדרה.
ביום השנה לפטירתו של מייסד שושלת הנקין בגדרה, סיכמנו עבורכם את עיקרי קורות השושלת בתחילת דרכה. סיור בין המונצחים ברחובות ובכיכרות היישוב.
ההנקין הראשון
מרדכי הנקין ז”ל נולד בשנת 1861 באוקראינה והיה בן מחזורו של ישראל בלקינד, מי שבחדרו באוניברסיטת חרקוב (המוכרת היום ממאורעות המלחמה באירופה כעיר חארקיב) יוסדה תנועת ביל”ו בשנת 1882.
הנקין היה בין הארבעה שהצטרפו לחבורת המייסדים לאחר שכבר הקימו את גרעין ההתיישבות. יחד עם משפחות בלקינד, פינברג וחנקין הצטרף הנקין במהלך 1885 לגרעין שהשתקע בגדרה מספר חודשים קודם לכן בחנוכה 1884.
כשנה לאחר שהשתקע בגדרה צירף אליו את אימו, גיטל הנקין, ואת אחיו יצחק ושרה שעלו בעקבותיו אל אותה הגבעה. לימים היתה אימו למיילדת הראשונה של גדרה והיא מונצחת ברחוב הנקרא היום על שמה ‘אם כל חי’.

אם כל חי. גיטל הנקין
שרה סגלביץ’ (לבית הנקין)
אחותו של מרדכי, אשר הגיעה יחד עם אימה לגדרה בשנת 1886, מונצחת גם היא בגדרה ברחוב הנקרא על שמה רחוב שרה סגלביץ’.
במשך שנים ארוכות היו סגלביץ’ ואימה הנקין הנשים היחידות שזכו להנצחה ברחובות היישוב.
משכיר לבעל משק
בתחילת דרכו בגדרה עבד באחוזת שמולצנסקי-פרנק והיה הפועל השכיר העברי הראשון בגדרה, יחד עם אחיו יצחק.
זמן קצר מאוד לאחר מכן עזב הביל”ויי מנדל מוהילבסקי את גדרה וחזר לרוסיה ואז נמסרה להנקין נחלתו, נחלה שאותה פיתח במרץ ובמסירות.
הנקין נשא לאשה את לאה בת נתן גינזבורג מגרודנה ואיתה הקים משפחה מפוארת שענפיה שזורים עד היום בנוף גדרה.

על הספסל. ראשוני שושלת הנקין על ספסל מחוץ לבית המשפחה ברחוב הבילויים
המוכתר הראשון
הנקין הוביל בקרב החלוצים את הקו התקיף והלוחמני אל מול השכנים שהרבו להטריד את החלוצים ואף נבחר לכהן כמוכתר הראשון של גדרה.
את ילדיו, ישעיהו, אברהם, עזריה ויעל (לימים יעל צוקרמן) חינך לתעוזה אל מול השכנים.
יעל צוקרמן (לבית הנקין)
יעל סיפרה לימים:
“כשהייתי תלמידה בת 11, היתה לנו גינת ירק בבית הספר, יום אחד ראינו שחסרים ירקות בגינה. זה הרגיז אותי והחלטתי ללכת מוקדם לראות מי גונב. ראיתי גנב ערבי וירדתי בריצה מבית הספר וכשהוא לא התכונן לזה הורדתי לו סטירת לחי והוא ברח.”

הנצחה בכיכרות המושבה. הכיכר לזכר מרים וישעיהו הנקין
ישעיהו הנקין
את בנו הבכור, ישעיהו, קרא על שם אביו שלא זכה לעלות לארץ. לימים סיפר ישעיהו על החינוך בבית הוריו:
“אני זוכר בהיותי ילד, אם הייתי ילד טוב, אבא היה לוקח את האקדח מוציא אותי אל הגן ואומר ‘קח כדור ותירה’. יום אחד כאשר דשו את התבואה על הגורן (מגרש מכבי להיום) אמרתי לאבא ‘היום אני רוצה לשמור’. לקחתי את האקדח והכדורים וקשרתי בצורה אלכסונית. אבא אמר לי ‘מה זה צריך להיות, תוריד את האקדח מהר!’
חיכיתי שאבא ואמא יצאו לשבת על הספסל אחרי ארוחת הערב. נכנסתי, לקחתי את האקדח והלכתי אל הגורן עם שני אחי הקטנים, אברהם ועזריה אבל הם נרדמו מהר.
באחת בלילה אני רואה שני אנשים מתקרבים לערימת החיטה עם שקים, אבא אמר לי שאסור לירות באנשים, צריך לירות מעליהם או ברגליים. כיוונתי את האקדח מעל הראש ויריתי פעם אחת. הם ברחו והשאירו את השקים.
במושבה שמעו את הירייה, אבא שלי מצא את האקדח והבין מה ה’תכשיט’ שלו עשה. ‘למה ירית?’ שאל, ואני הראיתי לו את השקים. שני האחים שלי אפילו לא התעוררו.”
אגדה נוספת שסיפר ישעיהו על הימים הראשונים נגעה בסיפור גבורה נוסף:
“יום אחד נסע אבא עם עוד חברים מגדרה לעקרון להביא מים. פתאום ראו קבוצה של ערבים רצים אליהם עם נבוטים בצעקות ‘איטבח אל יהוד’. אבא לא חשב הרבה, הוריד את המגף שלו וכיוון אליהם. הם חשבו שזה תותח וכולם ברחו…”
השריף של שדות המושבה. ישעיהו הנקין ז”ל
חוק וסדר – מנדט סטייל
בימי המנדט הבריטי התמנה ישעיהו הנקין לאחראי השמירה בשדות המושבה. יחד עם משה סברדלוב נהגו לרכוב על סוסים ולסייר בשדות. באחד המקרים הצליח יחד עם אברשה, בוגר מאורעות תל-חי, לארגן מארב מוצלח ולתפוס את אחד הגנבים הידועים בסביבה, הג’עת מאן, והביאו למשפט בפני בית משפט בריטי.
ישעיהו ורעייתו מרים מונצחים כיום בכיכר הכניסה לשכונות נחלים על ציר בן גוריון.
גדעון הנקין
אחד מבניהם של ישעיהו ומרים, נכדו של מרדכי הנקין, הוא גדעון הנקין ז”ל אשר נפטר בשנת 2011 ומי שהיה לימים סגן ראש מועצת גדרה. גדעון הנקין היה פעיל מאוד לשימור מורשת היישוב במסגרת מוזיאון גדרה ואף יזם את ספר ‘ואלה תולדות גדרה’.
גדעון הנקין מונצח בכיכר הנקראת על שמו בצמוד לבית מכבי צעיר גדרה.
בשנת 2015 החליטה המועצה המקומית לאשר הקמת אולם כדורסל בבית הספר פינס בעלות כ – 8 מיליון ₪ בשיתוף תרומות משפחת הנקין. הוחלט כי האולם ייקרא על שמו של גדעון הנקין אשר בין השאר היה פעיל מאוד כשחקן ומאמן בקבוצת הכדורסל המקומית. עד היום אולם זה טרם הוקם.

הנצחה דרך סמלים. השלט לצד כיכר גדעון הנקין המנציח את האיש ופועלו בגדרה
עזריה הנקין
עזריה, בנו השני של מרדכי הנקין, ורעייתו טניה מונצחים כיום בכיכר בציר פינס.
בנו של עזריה, נחום הנקין, היה לימים המנכ”ל והבעלים של חברת ‘הפח תעשיות’ אשר נוסדה בשנת 1949. נחום, אשר נפטר בתאונת דרכים במהלך טיול בקובה בשנת 2017, הוא אביהם של טל, רז, יעל וגלית.
נחום מונצח בשם קבוצת הכדורסל של גדרה, מכבי ‘נחום’ גדרה.
נולד ב 1902. כיכר עזריה וטניה הנקין ברחוב פינס בצמוד לבית המשפחה ברחוב
לא פשוט להיות חלוץ
ימי החלוציות היו קשים גם על מרדכי הנקין שידע סבל רב ואסונות שלא בדרך הטבע. פעם השתולל סוסו בשעה שחרש בשדה, וסכין המחרשה נתקעה עמוק בשוקו כשהוא נסחב ע”י הסוס עד למושבה. שכב חולה זמן רב והודות לטיפולם של הד”ר פוכובסקי ואחותו שרה ניצל ממות. פעם אחרת, כשיצא למרפסת לשאוב מים, התנפל עליו ערבי מהמארב וירה בו. הוא נפצע בפניו, אך לא איבד את עשתונותיו ותפס את המתנפל, ורק בדרישת אמו הרפה ממנו כדי שלא לגרום לתסבוכת. שכב חולה ונרפא.
“קדימה! קדימה! ודי”
בשנתו האחרונה של מרדכי הנקין חלה במחלת הסרטן. בזמן שכבו על מיטתו שלא ירד ממנה, קיבל מכתב משני בניו הצעירים שעבדו אז כפועלים בגן חיים בו התאוננו על סכנת הקדחת במקום. ולמרות שאחיו יצחק מת במחלת הקדחת הצהובה בחדרה, לא היסס לענות להם, כי עליהם כילידי הארץ לזכור היטב, שהצהרת בלפור לא תתגשם אלא במסירות נפש ואת המכתב סיים במלים: “קדימה! קדימה! ודי”.
גם היום ממשיכים צאצאיו של מרדכי הנקין בגדרה, דור חמישי ושישי בגדרה, להיות חלק אינטגרלי מקהילת המושבה.

גדרה היום חדשות המושבה גדרה




בסקירה על ילדיו של מרדכי הנקין החסרתם את ביתו הבכורה:בלה.
לימים התחתנה עם משה דפנא(היה המורה שלה בגדרה)
ושניים נוספים:נתן ויורם
סהכ 7 ילדים
בסקירה על ילדיו של מרדכי הנקין החסרתם את ביתו הבכורה:בלה.
לימים התחתנה עם משה דפנא(היה המורה שלה בגדרה)
חסר מידע לגבי ילדיו של מרדכי היו לו עוד 2 ילדים
התרגשתילקרוא את הנכתב על המושבה גדרה. הורי שורדי השואה עלו מפולין עמי ועם אחי אחרי חג סוכות תשי אוק. 1950 . זו היתה העליה הגדולה לאחר מלח. תשח מגן הילדים בה הגננת נטע פרנקל ועד סוף ביהס פינס עעבברתי עם נחום בנקין ובן דודו מוטי הנקין. עם מוטי המשכנו לתיכון ת.מ.ר ברחובות. על אף היות שניהם משבט מקיימי הישוב, היו ענוים ונעימים התקנאתי במורשתם