גדרה היום חדשות המושבה גדרה
ככלל, עברו טקסי יום הזיכרון באיפוק מצד כל הצדדים למחלוקת המאוחדים בזיכרון וכיבוד הנופלים. מהומות מספר נרשמו סביב נאומי שרים בבתי העלמין, מחאה שקטה בזמן נאום ראש הממשלה, שרת המודיעין נחסמה מלהכנס לבית העלמין בעוספייה בו תכננה להשתתף בטקס הזיכרון
פחות אבל צורם.
על רקע החלטה והכרזה של עיקר ארגוני המחאה על המנעות מפעילות מחאתית כנגד הרפורמה בזמן טקסי יום הזיכרון בבתי העלמין, מרבית הטקסים עברו בשקט מאופק.
הרגעים החריגים בהם לא נשמר האיפוק, בעיקר סביב נאומיהם של נציגי ממשלה בבתי עלמין בהם משפחות שכולות ביקשו מראש מהשרים שלא להגיע, הועצמו בכותרות כלי התקשורת המרכזיים.
לא הסכימו לאפשר כניסה לגמליאל לבית העלמין
בבית העלמין בעוספייה נרשם אירוע חריג במיוחד כאשר שרת המודיעין גמליאל, אשר תוכננה להיות נציגת הממשלה בטקס בבית העלמין לבני העדה הדרוזית מקרב חללי מערכות ישראל ובני היישוב, נחסמה בכניסה לבית העלמין והשתתפותה בטקס נמנעה.
לאחר שהבינה שעשרות בני המקום לא יאפשרו לה להיכנס לבית העלמין, עזבה השרה את המקום.
לא נכנסה בשער. שרת המודיעין. (צילום מארק ניימן / לשכת העיתונות הממשלתית)
“מותר לו לצעוק. אני מרכין ראש”
הזרקורים הופנו בשעת הצהריים מטבע הדברים לבאר שבע שם קיים השר בן גביר את הבטחתו והגיע לבית העלמין לשאת דברים בטקס הזיכרון לבני העיר.
עוד לפני נאומו נרשמו מהומות ודחיפות בין משפחות המצדדות בבן גביר לבין אלו שמחו נגד כוונתו לנאום מעל קבר בנם.
בנאומו של השר ניסה בן גביר לשמור על קו ממלכתי:
“מותר לו לצעוק, תנו לו לצעוק, אני מרכין ראש. חיבוק גדול, אחים אנחנו. דווקא מתוך החושך והכאב צמח לו עם לתפארת.
למול מסירות הנפש וההקרבה שלכם משפחות קדושות וגיבורות, מילותינו נעשות קטנות ומצטמצמות לחרוט על מצבות האבן הצנועות. מצבות ששפתן היא רק שם, גיל, תאריך נפילה, ההורים וכמעט לא עוד.
כמה מעט וכמה הרבה. עולם ומלאו. עולם מלא של עלומים שכלו, חלומות שנגוזו, שאיפות שעלו בעשן, שרשרת דורות שנגדעה.
נצח ישראל לא ישקר. לא בכדי נסמך יום הזיכרון ליום העצמאות, אלא כדי לבטא את עוצמתם המטלטלת והשזורה של החיים והשכול. של התוגה והשמחה ובעיקר כדי לבטא את החוב הגדול שאנחנו חייבים לכולכם משפחות יקרות וגיבורות”.
“אני מרכין ראש”. השר בן גביר במהלך ביקורו האחרון בגדרה
מחאה שקטה מול נאום רוה”מ
מול נאומו של ראש הממשלה בטקס הממלכתי להנצחת הנרצחים בפעולות האיבה נרשמה הפגנה שקטה כאשר בקהל נראו דגלי ישראל שעליה כיתוב מגילת העצמאות. הדגלים תפסו את תשומת הלב של היושבים בקהל אך לא נרשמה הפרעה לנאומו של ראש הממשלה שנראה נרגש הפעם מהמעמד והתבלבל, שלא כהרגלו, מספר פעמים בקריאת נאומו.
זוגות זוגות
במספר בתי עלמין הגיעו זוגות של חברי כנסת, חבר כנסת מהקואליציה לצד חבר כנסת מהאופוזיציה אשר תאמו בינהם השתתפות משותפת כדי להעביר את מסר האחדות בעם ביום כואב זה.
הראשונים ליזום את העלייה המשותפת לקברי החללים היו חבר הכנסת מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי וחבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית, אשר עלו יחסיו גם לקבר בו קבור אחיו של ביטון, אברהם ביטון אשר נפל בשנת 1985.
זוגות זוגות משדרים אחדות. ח”כ טרופר וח”כ אבוטבול לצד ראש עיריית רמלה (צילום: דוברי הח”כים)
“המקום והיום אינם במה פוליטית”
גם חבר הכנסת הגדרתי רביבו התייחס למחלוקת סביב ההתייצבות חברי ממשלה שלא שירתו בצבא בבתי העלמין וצייץ:
כנבחר ציבור, אני מרגיש שההגעה לבתי העלמין היא ציווי מוסרי ומסורת מחייבת. לכן, אגיע, ארכין ראשי בענווה מול המשפחות היקרות וזיכרון הנופלים הקדושים, זו דרכי וזו חובתי. המקום והיום אינם במה פוליטית, על כולנו להניח את האג’נדה ביום המקודש הזה מן השמאל ומן הימין, להגיע, להתאחד ולזכור את אלו שחרפו נפשם בשמירה על הארץ היקרה שלנו.
