סיפור האגוז

הסיפור שמאחורי רחוב אגוז בגדרה המנציח את ספינת המעפילים שמעולם לא הגיעה ליעדה

ספינת האגוז. במרכז גדרה, מתפצל מציר סטרומה, שוכן לו רחוב קטן ושמו רחוב אגוז.

מעטים מהעוברים בו ולידו ערים לכך ששם הרחוב אינו על שם עץ האגוז אלא על שם ספינת המעפילים אגוז, ספינה אשר בשבוע שעבר מלאו 61 שנים בדיוק לטביעתה בעת שעשתה דרכה ארצה ועליה עשרות מעפילים.

אולי יעניין אותך גם:

שני ההרוגים באסון בבקעת הירדן הם תושבי בני ראם וגן יבנה

המעפילים שאחרי קום המדינה

בשנה האחרונה מתחממים היחסים שבין ממלכת מרוקו לבין מדינת ישראל ובממלכה נערכו מספר ביקורים רמי דרג כולל ביקור של שר הביטחון שיצא משם לאחר שהכריז על שורה של צעדים להידוק היחסים הביטחוניים כלכליים בין המדינות.

לא תמיד היה המצב דומה. מרוקו, אשר קיבלה את עצמאותה מצרפת בשנת 1956, סירבה בתחילה לאפשר ליהודים שביקשו לעזוב אותה לישראל, לצאת את המדינה. בשנים 1956-1961 העלייה ממרוקו נעשתה במאמצים חשאיים בעיקר באמצעות המחתרת היהודית במרוקו.

בלילה שבין 10 ל-11 בינואר 1961 טבעה הספינה, ככל הנראה עקב עליה על שרטון, ויחד עמה אבדו 44 העולים שבה, מחציתם היו ילדים ובהם גם תינוקת בת שנה בלבד. וכן אלחוטן ישראלי, אחד מאנשי הצוות הספרדים ואיש המוסד חיים צרפתי. היחידים ששרדו היו שלושה מאנשי הצוות הספרדים. 22 גופות נמצאו, והשאר אבדו במצולות.

האסון ששינה את הכל

אסון הטביעה של אגוז, שהייתה ספינת דייגים רעועה ששימשה את המוסד להעלאת יהודים לארץ בכמות קטנה של נוסעים, הכה גלים בכל רחבי העולם וגרם לתהליכים שהאיצו את הסכם יציאת יהודים ממרוקו. עד 1964 יצאו בעקבות ההסכם כ-80,000 יהודים שרובם מצאו דרכם לישראל.

הבאה לקבורה בישראל

לאחר מאמצים רבים שנפרסו לאורך שנים הובאו עצמות ה-22 שנקברו בתחילה במרוקו לקבורה בהר הרצל, קבורה שבוצעה בטקס ממלכתי ראוי בשנת 1992 לאחר שמבצע העלאת עצמותיהם, מבצע שכונה ‘איילת השחר’ והובל על ידי הפעיל סם בן-שיטרית, הושלם בהצלחה.

מאז לקרובי המשפחה שנותרו לנספים, יש קבר בהר הרצל לפקוד ביום השנה לזכר האסון, קבר שנערכים בו טקסי זיכרון שנתיים מעובדים לזכר האירוע המכונן.

גדרה זוכרת

להנצחת סיפורם של מעפילי אגוז הוקמו מספר אנדרטאות ברחבי המדינה, בינהן אנדרטה גדולה באשדוד, ונקראו שמות רחובות רבים על שם הספינה ובינהם רחוב אגוז בגדרה.