מת אב ומת אלול

האלוף הגדרתי עם מחווה ייחודית למאסטרו

השבוע הלך לעולמו צביקה פיק, מגדולי המוסיקאים שבדורו.

השבוע התקיימה גם אליפות ישראל בקוביה הונגרית בה השתתף ואף שבר את השיא הישראלי הצעיר הגדרתי ניב דורון.

עוד לפני שניצח את מתחריו שיתף פעולה עם כמה מחבריו בבניית תמונה עצומה בגדולה שנבנתה כולה מקוביות הונגריות בדמותו של המאסטרו.

יותר מ-1500 קוביות במחווה המרשימה לצביקה פיק. השבוע ברחובות

מת אב ומת אלול – השיר שהחל להיכתב לפני אלף שנים

ועוד פרט מעניין שאולי לא ידעתם על אחד השירים האהובים ביותר של פיק, ‘נאסף תשרי’, שיר הנפתח במילים ‘מת אב ומת אלול’ ובאופן סמלי ביותר תואם את מועד פטירתו של פיק בחודש אב:

האב שמת בשיר “מת אב ומת אלול” הוא לא רק חודש אב,

אלא אבא ממשי שמתאבל על בנו. שלושה אבות שמאות שנים מפרידים ביניהם חברו יחד ליצירה המרטיטה הזאת.

השיר “מת אב ומת אלול” נבחר כשיר האהוב ביותר של צביקה פיק ז”ל, הוא בוצע על ידי הכי הרבה זמרים וגם צביקה פיק העיד שזה השיר האהוב עליו.

מילות הפתיחה של השיר חוברו על ידי רבי שמואל הנגיד כבר לפני אלף שנה. רבי שמואל הנגיד היה דמות יוצאת דופן בקורות העם היהודי- תלמיד חכם, משורר שעסק גם בשירי חולין, ושר הצבא של ממלכת ספרד המוסלמית. לצד פעילותו הציבורית הענפה נשא את יהדותו בגאון ועזר לקהילות יהודיות בכל רחבי העולם המוסלמי.

אחד משירי החול שלו עוסק ביחס בין המצב הנפשי של האדם בימי הקיץ לבין מצבו הנפשי בימי החורף:

“מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם, גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם,

בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם”.

חודשי אב ואלול, החל מט”ו באב, הם החודשים השמחים ביותר בשנה העברית. לא היה בהם הפחד והיראה שמקובלים היום בעולם הישיבות. החל מט”ו באב- ובעיקר בימי אלול, האוויר נהיה קריר יותר, ניתן לצאת החוצה ומגיע החלק הנעים של הקיץ. בעת העתיקה כשקצב החיים היה חקלאי, השמחה הייתה רבה: בהרים בצרו את יבול הגפן בשירים ובשמחה גדולה, בגתות דרכו היוגבים את הענבים תוך כדי קריאות הידד קצובות (ירמיהו מח, לג), בעמקים גדדו תמרים מתוקים ועל שולחנות העם עלו פירות ומיני מתיקה שלא ראו כל יום. הטבע כולו התעורר לחיים אחרי ימי השרב הארוכים.

חכמים אמרו על ימים אלו ש”לא היו ימים טובים לישראל [כימים שבין] חמישה עשר באב ליום הכיפורים”. כלומר- חודשי אב- אלול ותחילת תשרי. אלו בדיוק שלושת החודשים השמחים אותם בחר רבי שמואל הנגיד, להנגיד עם חודשי החורף הקשים.

 

אלף שנים יחלפו ומשורר עברי גדול אחר קם: נתן יונתן.

בחודש תשרי, במלחמת יום הכיפורים, ממש ביום הכיפורים עצמו, איבד נתן יונתן את בנו ליאור שהיה מפקד מחלקת טנקים בתעלת סואץ. הוא נפל בשעות הראשונות של המלחמה.

מות בנו השפיע עמוקות על נתן יונתן. מעט לאחר מותו הוא כתב את השיר “נאסף תשרי”. הוא פותח במילותיו של שמואל הנגיד:

“מת אב ומת אלול ומת חומם גם נאסף תשרי ומת עימם”.

זה פתיח גאוני ומצמרר: הפעם האב שמת, הוא לא רק חודש אב, אלא גם האבא עצמו שמשהו בו מת יחד עם מות בנו במלחמה. וגם חודש תשרי שהיה חודש שמח, אבל בחודש זה נפל הבן- נאסף ומת יחד עם האב…

 

מכאן, עוזב נתן יונתן את מילותיו של שמואל הנגיד וממשיך:

“רק נשארה גחלת עמומה של אהבת הקיץ הגדומה”.

אהבת הקיץ השמחה של הבן- גדומה. אין לה המשך.

מכאן ממשיך יונתן ומתכתב עם דמויות תנכ”יות אודות הכאב, האובדן, החטא ויחסי הבן והאב. כמו שאול הוא יוצא למסע של חיפוש, אבל לא של אתונות אלא של בנו האבוד. במסע הוא לא מוצא תשובה צלולה אלא רק שאלות ועמימות:

“וילד זר הולך ותר כמו שאול את עקבותיו של אב ושל אלול

ובעמום הוא מחפש את הצלול”.

הוא עוסק בחטאי דמויות תנכ”יות אבל בין השורות עולה השאלה- במה חטא נער צעיר זה?

דבר זה עולה מההקבלה לחטאו של יונתן בן שאול שטעם מיערת הדבש בשדה באמצע המלחמה, חטא שהפך למעשה להצלת העם על ידי יונתן בן שאול! הזהו חטא?!

בסוף המסע, נתן יונתן נותר ללא תשובות לשאלותיו:

“לך ילד לך, אולי בסוף המערב בין ים ויבשה, בין אב לסתיו, יאור שלך יאיר בין חטאיו”.

 

צביקה פיק הלחין את השיר שהתחיל לכתוב שמואל הנגיד והמשיך לכתוב כעבור אלף שנים נתן יונתן (מומלץ להאזין שוב לשיר בביצוע שלו לאחר ההיכרות עם השכבות של השיר). הלחן שלו לא פחות ממבריק: הוא פותח בדרמטיות כבדה בסגנון “ונתנה תוקף” הקשה, אבל בפזמון חוזר למלודיה שמחה יותר שמזכירה את השמחה הגדולה שיש בימי חודשי אב- אלול ותשרי, החודשים השמחים ביותר בשנה היהודית.

 

ונאסף צביקה פיק אל עמיו בחודש אב. יהיו הדברים לזכרו.

(כתב: נתנאל אלינסון)

להאזנה לשיר ‘נאסף תשרי’ – לחצו ממש כאן. 

מת (ב) אב ומת אלול . צביקה פיק