בשנת 2016 היו בישראל כ-2.02 מיליון משפחות, בהשוואה לכ-1.69 מיליון ב-2007.
מוזמנים להצטרף בקליק לקבוצה ולהיות תמיד הראשונים לדעת!
- המשפחה הישראלית כוללת בממוצע7 נפשות, ללא שינוי בעשור האחרון.
- מגורים במסגרת משפחה הם הנפוצים ביותר.
- כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.
- אחוז הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות שבהן ראש משק הבית יהודי (28%), מאשר במשפחות שבהן ראש משק הבית ערבי (11%).
- כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות (כ-123 אלף), בדומה לאחוז בעשור האחרון. בראש כ-90% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-19% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות, בהשוואה לכ-14% לפני עשור.
- מבין הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש כ-73%, לעומת כ-49% בממוצע הארצי.
- כ-95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ-84 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין. בהשוואה למדינות מפותחות שיעור הזוגות הלא נשואים החיים יחד הוא נמוך.
- במשקי בית של זוג עם ילדים אחוז משקי הבית עם מועסקים גבוה מאשר במשקי בית ללא ילדים (95.2% ו-66.1%, בהתאמה).
- ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית בישראל הייתה 15,805 ש”ח. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (18,744 ש”ח ו-13,411 ש”ח, בהתאמה).
- ההוצאה של משקי בית עם ילדים על סעיף החינוך עמדה על 1,587 ש”ח. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים – 472 ש”ח (שהם 29.8% מסך ההוצאות לחינוך), על חוגים ושיעורי עזר – 321 ש”ח (20.2%) ועל צהרונים – 154 ש”ח (9.7%).
- אחוז ההכנסה מעבודה במשקי בית שבהם עד שני ילדים הוא הגבוה ביותר – 89.0%, ואחוז ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הנמוך ביותר – 7.6%.
ככל שעולה העשירון, קטן משמעותית שיעורם של משקי בית עם שלושה ילדים ויותר מסך האוכלוסייה.