פרטים מרתקים נחשפים על פרקים בהיסטוריית מצודת גדרה, המצודה הנטושה בכניסה לגדרה שבה נאסרו ונחקרו מרגלים ואסירים בטחוניים מרכזיים בעשורים הראשונים לקום המדינה

מצודת העינויים. המצודה המנדטורית בפאתי גדרה – הצצה לסודות הרגישים ביותר של אסירי האיקס נחשפים.

גלעד שלמור מN12  לקח סולם, נכנס למצודה האטומה בגדרה וחשף בכתבה המבוססת על כתביו של ד”ר רונן ברגמן, חלק מהסודות של ‘מצודת העינויים’, מצודת הטגרט הנטושה כיום בכניסה לגדרה אשר שימשה בחלק מפרקיה כבית מעצר מסווג למרגלים.

אילו קירות ידעו לדבר…

אין תושב גדרה שלא עובר ליד המצודה המנדטורית שניצבת כבר קרוב ל 100 שנים בכניסה הצפונית לגדרה.

המצודה, אשר עברה גלגולים רבים מאז שהוקמה, שימשה לאורך שנים ארוכות גם במתכן כליאה וחקירות של מרגלים שנתפסו בשנים הראשונות לקום המדינה.

מעט מאוד ידעו את שמות הכלואים שם או את פרטי הפשעים החמורים שבהם נחשדו והואשמו עד לאחרונה.

בכתבה של שלמור נחשפים מעט מהפרטים הסודיים על רשימת הכלואים המעניינת שלאורך שנים שימשו למעשה השכנים הלא מוכרים של תושבי גדרה.

הקומה הראשונה נאטמה ביסודיות. זה לא עוצר את שלמור והסולם. מתוך הכתבה ב N12

“את הסודות הרגישים ביותר האיש הזה חשף”

התקופה המדוברת היא השנים הראשונות למדינת ישראל, לאחר שהמצודה עברה מידי המנדט הבריטי לידי כוחות הביטחון הישראליים אשר השתמשו בה לכליאה וחקירת חשודים בריגול עבור מעצמות זרות.

אריה הדר (פשוש), ראש אגף החקירות בשב”כ לשעבר, שיתף זכרונות עם ד”ר רונן ברגמן שתיאור את הזכרונות בספרו ‘השכם להורגו’.

קרא לי ראש השירות ואמר לי שאני מקבל את ‘גבעול’ (המצודה) בגדרה. יכולתי לעשות מה שאני רוצה. על רוב האסירים לא שמענו, אבל השמות המוכרים בהחלט הדהדו. בהם נמנים שמעון לוינזון שהיה קצין מודיעין ומוסדניק שהתנדב למסור סודות לרוסים, ומרדכי ואנונו, עוד לפני שמעשיו נחשפו.

אחד האיסרים המוכרים יותר במצודה היה המרגל מרקוס קלינגברג, חוקר בעל שם עולמי במכון הביולוגי שהיה חשוף לסודותיה הכמוסים ביותר של המדינה, ובשלב מסוים החל למסור מידע לרוסים. הוא מסר סוגים מיוחדים של נשק ביולוגי מסוים שהיה יכול, אם מכוון נגדנו, לגרום לחורבן ישראל, כך לפי כתב האישום.

קלינברג הוא אולי האסיר המפורסם ביותר שנכלא במקום. אסיר שלגביו אמר דא ראש השב”כ יעקב פרי:

“הוא עשה נזק בלתי יאומן למדינת ישראל, את הסודות הרגישים ביותר האיש הזה חשף”.

“נזק בלתי יאומן”. מרכוס קלינברג מתוך הכתבה ב N12

מחולל עסק הביש

אסיר איקס נוסף אשר שהה במצודת העינויים היה אברי אלעד, מחולל פרשת עסק הביש שהביאה לתלייתם של מרגלים ישראליים במצריים.

אלעד היה משליחי המודיעין הישראלי במצרים, ונחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת ‘עסק הביש’. בעקבות כישלון ‘עסק הביש’ התעוררה הפרשה הפוליטית שטלטלה את מדינת ישראל בשנות השישים ונקראה פרשת לבון, במהלכה נודע אלעד בשם ‘האדם השלישי’.

“הן עומדות בחקירה מיליון פעם טוב יותר מאשר גברים”

לצד מרגלים היו עצורים במתקן המקומי גם פעילי שמאל קיצוני שסייעו למחבלים במהלך שנות ה-70 בפרשיות חטיפות המטוסים ובאישומים של ניסיונות ירי טילים כנגד מטוס אלעל בטיסה מיוהנסבורג.

אחת מהפעילות שנחקרו במתקן היתה בריגיטה שולץ אשר לא נשברה בקלות תחת מאמצי החקירה.

אריה הדר חושף בכתבה זכרונות ממאמצי החקירה :

“השתוללנו וצעקנו, רויטר נשבר מהר, בריגיטה שולץ לא נשברה. יש לי ניסיון רע עם נשים…הן עומדות בחקירה מיליון פעם טוב יותר מאשר גברים.”

“השכם להורגו”. ד”ר רונן ברגמן, מחבר הספר ‘השכם להורגו’ בכתבה של שלמור

נשק גרעיני בגדרה

עוד נחשף בכתבה כי לפרק זמן קצר במהלך שנות השישים אוחסן במצודה נשק גרעיני שהיה לישראל.

מעבר למשפט קצר שמציין זאת כעובדה בספק, לא מרחיבה הכתבה על מהות הנשקים שאוחסנו כאן, בצמוד לשכונות המגורים של גדרה, ולא מוכר מידע נוסף בנושא.

סניף 8200 בגדרה

עוד לפני הפרק המרתק והממודר בעשורים הראשונים לקום המדינה, רשמה המצודה פרק חשוב נוסף בקורות היישוב כאשר חלק מהצוותים הראשונים של שירותי המודיעים של צה”ל, צוותים אשר ברבות הימים נודעו כיחידה 8200, עבדו במהלך מלחמת הקוממיות במצודה הגדרתית.

במצודה, אשר מיקומה במהלך המלחמה היה מוצב חזית לכל דבר, פעלה החולייה של שירותי המודיעין באיסוף מידע על האויב בחזית הדרומית, תרגומו ועיבודו לפני העברת המסקנות מהמידע המודיעיני לחדר המלחמה של חזית הדרום בפיקודו של יגאל אלון בגדרה.

ראשוני היחידה. שילוט ההנצחה שהוצב בבית לוינסון.

נאטמה

בחלוף השנים המצודה ננטשה ולמרות שרעיונות רבים מתגלגלים בקרב תושבי גדרה לשימוש ראוי במתחם עבור צרכי מסחר ותרבות, המקום עזוב זה שנים רבות באופן שמזמין למקום שימושים פסולים.

לפני חודשים ספורים נאטמה המצודה באופן שלא מאפשר כניסה פשוטה של עוברי אורח למתחם מקומת הכניסה. כל הפתחים והחלונות נאטמו כדי למנוע כניסתם של גורמים פסולים למקום הלא מתוחזק.

עוד לפני שנאטמה ביקר במקום צוות של ‘גדרה היום’ וחשף את מצבה התחזוקתי של המצודה, שידעה ימים יפים ומסווגים יותר, לפני שהפכה למאורה של גורמים שונים שהעמיסו על קירותיה ציורי גרפיטי שונים ולפני שהוחלט לאטום אותה.

אולי יום אחד זה יקרה

המצודה אינה יחידה מסוגה במדינה ששימשה בעבר לשימושים בטחוניים שונים וכיום מחפשת ייעוד חדש.

בנס ציונה למשל יזמו שינוי הייעוד למקום ושימוש בו לצרכי מסחר בתכנית שאושרה ויוצאת לדרך בעתיד הקרוב.

אולי יום אחד זה יקרה גם אצלנו.

חיים חדשים למצודה. תכנית השיפוץ בנס ציונה

 

גדרה היום

Recent Posts

גבורת כרם שלום

סיפורם של בני הזוג שינדלר יעמוד במרכזו של ערב יום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה וחללי…

8 שעות ago

ממשיכים להתמגן

המועצה המקומית הציבה מיגונית נוספת לשיפור המיגון במרחב הציבורי במושבה ממשיכים להתמגן. המלחמה נמצאת בהפסקת…

11 שעות ago

שרים עם לוחמים

לא אחר מאשר חנן יובל יוביל את ערב שירי לוחמים שייערך לרגל יום הזיכרון לחללי…

11 שעות ago

מסורת של זיכרון

ערבי זיכרון בסלון נערכו במושבה לזכר ששת המיליונים. הסתיימו אירועי הזיכרון לשואה ולגבורה מסורת של…

17 שעות ago

זוכרים

טקסי זיכרון מרגשים לציון יום השואה והגבורה התקיימו בבתי הספר במושבה גדרה זוכרת. היום בשעה…

יום 1 ago

משקמים את הבנים

עבודות חידוש ושיקום החלו ב'גן הבנים' בציר ויצמן בגדרה משקמים את הבנים. פרויקט שיקום וחידוש…

2 ימים ago