מסע בעקבות גיא

דני קושמרו ירד עם דדי שמחי למסע בעקבות היום האחרון של גיא שמחי ז”ל

“הלכתי להביא את האריה שלי”. 9 חודשים אחרי היום הארור בקיבוץ רעים, דני קושמרו ירד עם דדי שמחי לסיור בקיבוץ, בנקודות האחרונות בהם נלחם בנו, בידיים חשופות, עם מחבלי החמאס תוך שהוא מסייע להציל כ-30 מחבריו.

גיא שמחי וחבריו הקרובים מגדרה היו בין האלפים שחגגו את החיים במסיבת הנובה, מטרים ספורים מהקיבוץ שבו התגורר כילד 10 שנים בתקופה בה אביו, תא”ל במיל’ דדי שמחי שירת בקצין אג”ם אוגדת עזה ובתפקידי שדה נוספים באזור.

עם פרוץ המתקפה, כאשר עוד חשבו החברים שמדובר במתקפת טילים בלבד, הוביל גיא כ-30 מחבריו, למצוא מקלט בקיבוץ שאת הדרכים אליו הוא הכיר טוב מכולם, החלטה שבדיעבד הצילה את כל החברים למעט גיא עצמו שהוא היחיד מהחבורה שנהרג מחוץ לממ”ד.

הציל עשרות מחבריו אך לא את עצמו. גיא שמחי ז”ל

“שלח לי תמונה!”

כאשר התברר כי הקיבוץ תחת מתקפת מחבלים יצר קשר גיא עם הוריו שהנחו אותו להכנס לממ”ד עד שיגיעו כוחות הצבא לטהר את המקום.

אורית שמחי מספרת בכתבה כי שמעה מבנה שהוא נכנס לממ”ד אך לא האמינה לו שאכן כך עשה מתוך הכרות מוקדמת עם האופי החותר למגע של בנה.

“שלח לי תמונה, אני לא מאמינה לך. הוא צילם את עצמו בממ”ד ויצא.”

“קיבלנו מתנה, 20 שנה. וזהו. הוגרלנו, אין מה לעשות. בפעם האחרונה שראינו את גיא הוא יצא למסיבה. מהשער הראשי הוא נופף לנו ככה, וזהו, זאת התמונה שאני נזכרת בה,  שהוא עושה ככה עם היד. ויש לנו נשיקה על הדלת שלו, שהוא נישק את הדלת למעלה – אז בכל פעם שאנחנו נכנסים מבחינתי זאת המזוזה”.

מכירה את בנה טוב יותר מכולם. אורית שמחי מספרת על הרגעים בהם ניסתה לשכנע את בנה להכנס לממ”ד

פגישה עם החברים לקרב

בכתבה פוגש קושמרו יחד עם דדי שמחי חלק מהחברים הקרובים שהיו איתו שם בשעות הקריטיות ושומע מהם את הפרטים על הרגעים המכריעים בהם הוביל גיא את החבורה לממ”דים ונשאר בחוץ יחד עם חבר נוסף שהיה חמוש כדי לחתור למגע עם המחבלים.

זיכרון לעד מהחבר הכי טוב שהציל להם את החיים. אחד מהחברים לקרב ברעים מתאר את קעקוע הזיכרון על ידו

“הלכתי להביא את האריה שלי”

דדי שמחי מתאר בכתבה את הרגעים הקשים בהם הגיע לקיבוץ, דקות אחרי שהסתיים בו הקרב ולפני שטוהר לחלוטין, כדי לחלץ בעצמו את גופת בנו:

“אותי מה שהטריף שילד שלי שוכב בין הממ”דים ואני יודע בדיוק איפה הוא נמצא כי גרתי כאן 10 שנים.

לקראת 12 בלילה החלטתי שאני בא לקחת אותו. אורית אמרה לי צא בהצלחה.

עליתי על מדי תת אלוף, הכבישים היו ריקים. לא יכולתי לשבת בבית לחכות. אמרתי אני הולך להביא את האריה שלי, לא יעזור בית דין.”

“הלכתי להביא את האריה שלי. הוציאו לי אותו עם אלונקה והתחבקנו 40 דקות.” שמחי מספר על הרגעים הקשים מתחת לעץ בו נפרד מגיא

ביקור בחדרו. קושמרו בחדר של גיא שמחי בגדרה

לכתבה המלאה – ממש כאן.