זוכה פרס הנובל מגדרה

132 שנים לש”י עגנון, על המורכבות לאישור פרס נובל לישראלי הראשון ומה הקשר לגדרה

מתוך 908 זוכי פרס נובל מאז השקתו ועד היום 202 מהם הם יהודים, יותר מ 22.2%, פי 100 ויותר משיעור העם היהודי באוכלוסיית העולם. בין הזוכים גם שנים עשר ישראליים, זוכי פרס נובל בתחומי הכימיה, פיזיקה, כלכלה, שלום וגם בתחום הספרות. לא הרבה יודעים שהראשון שבהם השתכן בימיו האחרונים כאן בגדרה.

פי 100 משיעורם באוכלוסיית העולם. קיר הכבוד במוזיאון קרסו למדע לכבודם של זוכי הפרס היהודיים מכל העולם

הסופר שנקרא על שם ספרו

בסוף השבוע האחרון צוין יום לידתו של הסופר שמואל יוסף צַ’צְ’קֶס, הלא הוא ש”י עגנון. חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966 וחתן פרס ישראל לספרות. עגנון נולד בעיירה בוצ’אץ’ שבגליציה המזרחית (באוקראינה של היום). בשנת 1908 עלה לארץ ישראל, כשהוא כבר סופר צעיר, והמשיך בכתיבה בארץ. בשנת 1912 היגר לגרמניה למשך 12 שנים, שלאחריהן, ב-1924, עלה שוב לארץ ישראל והשתקע בה עד סוף ימיו.

הסיפור הראשון שפרסם בארץ ישראל, באוקטובר 1908, היה “עגונות”, ובעקבותיו שינה את שמו לעגנון. עגנון פרסם ספרים רבים בימי חייו בהוצאת שוקן, שהוקמה בעיקר בשבילו, וספריו היו הראשונים שפורסמו בה.

4 מועמדויות, זכייה היסטורית

ספריו של עגנון תורגמו לשפות רבות, וזכו להצלחה ולהערכה ברחבי העולם. ספריו של עגנון עוסקים בשאלות הקשורות לעם היהודי, בארס פואטיקה, בפסיכולוגיה ובנושאים נוספים רבים. בין יצירותיו הבולטות: הרומנים “הכנסת כלה” “אורח נטה ללון”, “תמול שלשום”, הרומן הקצר “סיפור פשוט” והנובלות “והיה העקוב למישור”, “בלבב ימים” ו”תהילה”.

4 פעמים הוצע עגנון כמועמד לפרס נובל ב-1947, ב-1949, ב-1951 וב-1965. הציפייה להענקת פרס נובל לעגנון נמשכה עשרות שנים — לראשונה עלה הנושא בעיתונות העברית ב-1934, בעקבות הופעתו בתרגום לאנגלית של הרומן “הכנסת כלה”. לבסוף קיבל את הפרס בשנת 1966, 4 שנים לפני מותו בגיל 82.

4 מועמדויות וזכייה אחת. מדליית פרס נובל

ואיך עגנון קשור לגדרה?

לא בכדי התמשכו המאמצים להענקת הפרס לישראלי הראשון עשרות שנים. במסגרת חשיפת דיוני הועדה לבחירת הזוכים אשר נחשפו 50 שנים לאחר הענקת הפרס, בינואר 2017,  כי אנדרס אסטרלינג, יו”ר ועדת הבחירה בזוכי הפרס אמר בדיונים: “אם הענקת הפרס לשניהם תתפרש כמחווה כלפי הציונות ותעורר הערות בעלות אופי פוליטי, האקדמיה תוכל להגן על ההחלטה ולהצביע על הערך האנושי הטמון בה, מה שהולם לחלוטין את צוואתו של אלפרד נובל”. קביעה זו אפשרה לועדה להחליט בסופם של הדיונים על הענקת הפרס לעגנון במשותף עם נלי זקש, משוררת ומחזאית גרמנייה-יהודייה.

ש”י עגנון היה קרוב מאוד לכל תושבי גדרה עת דיוקנו וקטע מנאומו הודפס על שטר 50 שקלים חדשים בסדרה השטרות בין 1999-2014. אך לא רק כך. את אחרית ימיו העביר ש”י עגנון בבי”ח הרצפלד בגדרה, בי”ח שהיה אז חדיש ובו אושפזה באותם ימים גם רעייתו. הוא נפטר בגיל 82 ולעולם ייזכר לא רק כסופר משכמו ומעלה אלא גם כפורץ דרך וכישראלי הראשון שזכה בפרס נובל.

בתמונת הכתבה – ש”י עגנון