התאומה ממרוקו

המועצה המקומית צפויה לאשר את הסכם ערים תאומות בין גדרה לעיר וזאן במרוקו

התאומה ממרוקו. עוד לא ניצלתם את ההזדמנות הטמונה בהסכמי אברהם לטיול במרוקו?

אולי זו ההזדמנות שלכם להרגיש קצת צפון אפריקה.

התאומה ממרוקו

המועצה המקומית גדרה צפויה לאשר בישיבתה הקרובה את הגדרת גדרה כעיר תאומה לעיר וזאן אשר בצפון מערב מרוקו.

וזאן נקראת גם וואזן או אוזהן, ממוקמת מצפון לעיר פאס, בקצה הדרומי של הרי הריף.

קהילה יהודית תוססת

היהודים שגרו בוזאן היו בעלי אוריינטציה ספרדית, בהשפעת הקרבה לספרד והמסחר עמה.

יהודי העיר ברובם התפרנסו מרוכלות ומסחר, והיו מביאים את הסחורות מטנג’יר שהיא עיר המסחר המשמעותית באזור.

היחסים בין היהודים לערבים המקומיים היו טובים ככל הידוע עד לשנות החמישים במאה הקודמת, אז החלו תקיפות ורציחות של יהודים על רקע לאומני, בעקבות הקמת מדינת ישראל והסכסוך הישראלי-ערבי, מה שתרם לגלי עלייה נרחבים מהאזור וממרוקו כולה לישראל לאורך שנות החמישים.

בכפר אסג’ן, כ-8 ק”מ מוזאן, מצוי קברו של רבי עמרם בן דיוואן, תלמיד חכם ירושלמי שנשלח כשד”ר למרוקו, שם נודע כבעל מופת, ונפטר באסג’ן. ליד הקבר – בית-כנסת וספריית ספרי קודש. קברו הוא מאתרי העלייה לרגל היהודיים הפופולריים ביותר במרוקו.

שם המשפחה וזאן או וזאנה הוא שם משפחה נפוץ מקרב עולי צפן אפריקה וכלל הידוע הוא מעיד ככלל על משפחות שעלו מאזור העיר וזאן.

תאומה סדרתית

העיר התאומה ממרוקו אינה הראשונה שמקבלת את התואר המכובד של תאומה למושבה גדרה. קדמו לה הערים האירופאיות ולאנאס בצרפת, קלאראש ברומניה.

לא ברור מהם היחסים הבינלאומיים הצומחים מהגדרת יחסי ערים תאומות אלו או איזו תועלת תרבותית, כלכלית או אחרת עולה מהגדרה זו.

נמשיך לעקוב

דומה? נוף טיפוסי בוזאן