הספסל של שני

ספסל ציבורי נחנך במרכז גוזלן על שמה של שני רוקסה ז”ל, אשר נהגה לשבת בדיוק במקום זה ולהשקיף על הגן הציבורי

טקס מרגש התקיים בשבוע שעבר במרכז גוזלן. במסגרת הטקס נחנך ספסל לזכרה של שני רוקסה ז”ל, תושבת המושבה, שנפטרה לפני כחצי שנה לאחר מאבק ממושך במחלה אונקולוגית ממאירה והיא עדיין לא בת 36.

הטקס נערך ביוזמת משפחתה של שני ובתמיכתו של ראש מועצת גדרה אשר גם הגיע לטקס המרגש אשר תוזמן ביום הולדתה ה36 של שני.

הבחירה בהנצחה על ידי ספסל במיקום שנבחר אינה מקרית אלא ביטוי של געגוע של העוברים והשבים במקום לשני אשר נהגה לפקוד את מרכז גוזלן פעמים רבות כשהיא נחה על הספסלים באזור וצופה על הגן הציבורי הסמוך, גם בימיה הקשים ביותר של המאבק במחלתה.

“מלאת אנרגיות עד הרגע האחרון”

אחיה של שני, אסף:

“שני הייתה בן אדם של חיים, תמיד מלאת שמחה ואנרגיות, אפילו עד הרגע האחרון. היא ידעה איך להפוך כל רגע למיוחד ומשמעותי. האתגר שלנו עכשיו הוא להמשיך לחיות ולהשאיר את הזיכרון שלה בחיים. ההנצחה הזו, דרך הספסל שאהבה כל כך, מסמלת את הקשר שלה עם האנשים והחיים. שני אהבה לחגוג ימי הולדת, והיום, למרות העצבות, אנחנו כאן כדי לחגוג אותה ואת חייה. הספסל הזה הוא מקום מפגש שמביא אליו ילדים ומשפחות, בדיוק כפי ששני אהבה. בסמוך לספסל הוספנו קוד QR המוביל לאתר עם תמונות של שני מכל שלבי חייה, ואנו מזמינים את כל מי שהכיר אותה להוסיף עוד זיכרונות ותמונות. אנחנו מודים לראש המועצה על ההירתמות המהירה והאכפתיות שאפשרו להפוך את הרעיון למציאות.”

אמה של שני, אודליה זינגר:

“שני ילדה שלי, מלאכית שלי, היום זה יום הולדתך ה-36 שהייתי בטוחה שנחגוג לך אותו בבית עם המשפחה, מלא אורחים ומלא מתנות. כמה חיכיתי ליום הזה שנלך ביחד להתפנק ושאקנה לך מלא מתנות כמו שאת אוהבת, אבל הגורל רצה אחרת. החיים שלי התהפכו בצורה בלתי הפיכה, אין שמחת חיים, יש המון בכי, כאב וצער. יש לי חור ענק בלב ומועקה ענקית, אני מרגישה כעס ותסכול שלא הצלחתי לשמור אותך חיה, יש בי עצב עמוק וקשה לי להבין ולעכל שלא נתחבק שוב. לאבד אותך זה בלתי נתפס ואני יודעת שחושבים שאני אישה חזקה שמחזיקה, אבל הפכתי לאישה מאוד עצובה וכל חלק בגוף שלי כואב מגעגוע והלב שלי מרוסק.”

“לא הפסיקה לחייך”

ראש המועצה סהר פינטו:

שני רוקסה ז”ל הייתה אשת חינוך אהובה, בת המושבה, שהלכה לעולמה השנה בטרם עת לאחר מאבק עיקש במחלה. משפחתה סיפרה על שני שאהבה מאוד ילדים ולא הפסיקה לחייך, גם ברגעים הכי קשים. תושבי מרכז גוזלן, ליוו את שני במאבקה, בעודם יושבים לידה בספסל הקבוע, המשקיף על הגן. השבוע נכחתי בטקס חנוכת ספסל חדש לזכרה. זה היה טקס צנוע, שביקש לא רק לשמר את זכרה של שני – אלא גם להמשיך להנכיח אותה בחיי המושבה. יהי זכרה ברוך.

שני הותירה אחריה שני ילדים קטנים, איתי ואריאל, בעל, אמא, שני אחים, ומשפחה וחברים רבים.

“לא הפסיקה לחייך.” המשפחה וראש המעוצה חונכים את הספסל לזכרה של שני