היכן הייתם?

מה שלא ראו אז, צועקים היום. טור דעה אישי

היכן הייתם?

עד כמה האנשים יכולים להיות חסרי יושר אישי?

הפגנה בצומת בגין בן-גוריון כנגד העלאת הארנונה.

אני עובר שם ומגלה רבים שלצערם, עם הורדתו של יואל גמליאל מהשלטון, והחזרת סהר רווח לעסקים, הם נותקו מעטיני השפע, מהם הורגלו לינוק בשפע. מקורבים ליואל ולסהר צועקים במלוא הגרון.

היכן הייתם כשנוצר הגרעון, כשלא הוגשו מאזנים, כשנתפרו משרות ואיש אינו יודע מה עשו ממלאי התפקידים, כשהקאנטרי נתקע בשל חובות, כשהבריכה הפתוחה סגורה שנים? כשהניקיון היה על הפנים, הגינון נעשה עי ילדים בדווים, כשפעמיים בנו לשכה.

היכן הייתם?

צמודים להטבות? לאישור קומה נוספת? רווחים מנדל״ן? משרה שלא צריך לעשות בה דבר? השתתפות בחגיגות בנכסים שהמועצה משלמת עבורם. בתי כנסת ברחבי היישוב, ומקומות תרבות – כלום.

היכן הייתם?

נכון הרווחתם מעיתונות מקומית אוהדת שאסרה פוליטיקה, והגדירה כל טענה על בעייה בגדרה כטענה פוליטית. ולפתע….

מותר פוליטיקה, ואף רצוי.

פתאום יש חשב שיודע להכין מאזן, ומסרב לחתום על שקרי העבר ולהעלים אותם.

אז זאת הדמוקרטיה, מותר ורצוי להפגין.

ואנחנו נמשיך להינות מפתיחת הלשכה לישיבות, צילום ישיבות המועצה ואפשרות של הציבור לראות אותן בזמן אמת. בלי פילטרים. פתאום יש תערוכות במבואה של המועצה, רחוב הבילויים קם לתחייה, יש שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, מועצת נשים, פאב חברתי, מגלשות מים – גדרה לנד, פרלמנט 60+.

אז מי שנותק מקרן השפע של המועצה הקודמת – שיפגין.

ומי שרוצה לשנות, למרות הבור התקציבי, מגיע ומצביע ברגליים.

וזה היה אתמול- הפאב החברתי, חצר המוזיאון מלא עד אפס מקום. אוכל, מוזיקה, חברים, ובעיקר אווירה טובה.