הטרדת פעוטה בצהרי היום

ארוע חריג בשכונת גולדה מאיר. פועל בניין נטפל לילדות ונישק אחת מהן, ילדה בת שנתיים, ללא רשות מהוריה. תוגש תלונה במשטרה. תגובות נזעמות מצד השכנים

הטרדה בצהרי היום. עוד לא חלפו ארבעה חודשים מאז אירוע האונס המזעזע שהתרחש בשכונת גולדה שהרים את היישוב כולו על הרגליים בניסיון להיערך באבטחה עצמית להרתעת גורמים עוינים מביצוע פשעים שכאלה ביישוב.

למרות הזעזוע מהמקרה האמור ולמרות הערנות הציבורית הרבה, ההרתעה ככל הנראה מארוע חריג שהתרחש לפני שעות ספורות לא הושגה והנוכחות המשטרתית ברחובות היישוב נותרה דלה ומבוססת על ניידת אחת המכסה את כלל רחובות היישוב.

אם לילדות פעוטות משכונת גולדה חשפה היום תיאור מקרה חריג ביותר שבו פועל בניין בשכונה אשר נטפל אל בנותיה מספר פעמים בעבר, רץ היום אל עבר אחת מהן, הרים אותה על ידיו ונישק אותה, כל זאת ללא רשות האם שעמדה בסמוך ולא הצליחה למנוע את המעשה ממנו.

על פי האם מדובר בפועל בניין העובד באתר בנייה הצמוד לספורטק מזה תקופה לא קצרה וכי הוא כבר פנה בעבר אל האם ובנותיה, הנמצאות בחינוך ביתי ופוקדות את הספורטק לעיתים קרובות, במקרים קודמים ללא מענה מצידן.

“בכתה וצרחה”

האם מסרה ל’גדרה היום’:

“זו הטרדה מינית לכל דבר ועניין כאשר פועל לוקח את הילדה על הידיים, מנשק אותה וכל זה בצהרי היום בשעה שכל הילדים יוצאים מבית הספר ללא השגחת מבוגרים כלל, בלב הרחוב הראשי של השכונה ללא כל הסכמה מצידי.

אני אם לשלוש בנות. היום שעה 13:30 חציתי את הכביש יחד עם הבנות וחברתי שאחזה בידיה את בתה ואת אחת הבנות שלי.

לפתע בחור ערבי שעובד כאן באתר בניה בצמוד לספורטק, רץ אליהן מתוך אתר הבניה, פנה אל הבת שלי ואמר לה ‘תני לי כיף’. הבת שלי ענתה שהיא לא רוצה ואז ללא כל התרעה הוא לקח אותה מהידיים של החברה שלי, הרים אותה על ידיו ונישק אותה.

גם אני וגם חברתי צעקנו לו מיד ‘לא’ והוא מיד הוריד אותה וברח מהמקום. הילדה בכתה וצרחה ושתינו היינו בהלם מהמקרה. רק אחרי חצי שעה הבנו מה עבר עלינו.”

“עד שהשוטר הגיע הספקנו כבר לסיים באתר הבניה”

האם שיתפה אותנו כי התקשרה מיד לאחר המקרה למוקד 106 ודרשה לדבר עם ראש המועצה על העניין. לאחר שחזרו אליה כל התשובות שקיבלה היו רק לפתוח קריאה בנושא.

האם פנתה למשטרה שהגיעה למקום רק בחלוף זמן ממושך.

עד להגעת המשטרה הספיקו הורי הילדה לפנות לאתר הבניה ממנו יצא החשוד ולנסות לברר פרטים על הפועל החשוד על ידי פניה למנהל העבודה במקום. לא אותר החשוד במקום ולפי שעה אין זיהוי של הפועל האמור.

“עד שהשוטר הגיע כבר הספקנו לסיים באתר הבניה. הוא ביקש שנחכה לו שם. הוא הגיע רק אחרי חצי שעה אבל הוא לא אשם. אין מספיק שוטרים בגדרה, אין כאן אפילו תחנת משטרה.

יש כאן ניידת משטרתית אחת שמתפקדת בכל גדרה בגלל זה השוטר לא יכול להיות כאן בזמן שעות הפעילות של הפועלים. זה ביזיון בפני עצמו. השוטרים לא אשמים. איך אין בגדרה תחנת משטרה או אפילו הוספת ניידת, אבל לעשות כאן מסיבת פורים עם מתנפחים ולהראות אני ואני ואני זה יש?”

“חששתי שיתנקם בי”

מנהל העבודה באתר הבניה התייחס לנושא וביקש מאם להגיע לזהות את הפועל מחר.

“מנהל העבודה הבהיר לנו שהם אוסרים על הפועלים לצאת ממתחם העבודה בזמן היציאה של הילדים מבתי הספר אבל זה לא נכון, הם מסתובבים בחוץ.

ביקשו ממני להגיע מחר לזהות אותו, אני אגיע לשם בליווי משטרתי. פחדתי להתלונן במשטרה כי אני חושבת שלא יעשו לו כלום ואחר כך אני צריכה להסתובב כאן ברחוב וחששתי שיתנקם בי. רק אחרי שדיברתי עם בעלי הבנתי שחייבים לטפל בזה ולדאוג להרחיק אותו מכאן כדי שאף אחת לא תצטרך לעבור את מה שאני עוברת היום.”

“אם זה לא הטרדה לא יודעת מה כן”

האם חרדה מאוד למה עלול לקרות בהמשך נוכח הממשק היומיומי הצמוד שבין הפועלים בשכונה לבין הילדים שמסתובבים בשכונה ללא ליווי והשגחה.

“הם לא מפחדים מכלום. אם היה לו אומץ לגשת באמצע היום בנוכחות אימה שלה ועוד אישה ולנשק את הילדה, מי ימנע ממנו לגעת לילדה בת 6 שהולכת לבד מבית הספר בתחתונים. אין להם פחד מכלום.

אנחנו לא מוכנים לשתוק על זה. אנחנו נפגין ונעשה כל מה שצריך עד שתהיה כאן שמירה כמו שצריך, ועד שלא יהיה סיכוי שאף אמא לא תחווה את מה שחוויתי היום. אם זה לא הטרדה מינית אני לא יודעת מה זה כן.”

“פוחדות לעבור שם”

האם שיתפה גם בתחושות מהעבר כאשר במהלך ימי הזיכרון לא כיבדו הפועלים באזור את הצפירה.

“למה שיש כאן אזעקה בצפירה והם ישבו וצחקו עלינו? אם אני הייתי פותחת אצלהם שולחן ברמאדן היו שוחטים אותי.

מי אמר שלא יזרקו לי בלטה על הראש. הם עומדים מעלינו באתר הבניה, שורקים לנו. אנחנו פוחדות לעבור שם.

בנו כאן שכונות באו אנשים מבחוץ ושואלים על בריכת שחיה. אין כאן כלום אבל יש כאן פשע, פריצות ונגיעה של פועלים באינטרקציה יומיומית יחד איתנו הם פשוט חיים פה איתנו.”

לא מספיק לגזור סרט לקראוון סגור

סהר פינטו, אשר הגיש בשנית את תכניתו לשיפור הביטחון ביישוב לאחר ארוע האונס, מסר בתגובה לאירוע:

יואל גמליאל מפקיר את תושבי גדרה. שוב ושוב פעמוני האזהרה מצלצלים, ותחנת משטרה – אין. גם לאחר האונס המזעזע יואל גמליאל הסתפק בגזירת סרט בכניסה לקראוון סגור, ובהכרזות סרק כי “גדרה בטוחה”. תושבי גדרה לא מרגישים בטוחים. העובדה שבגדרה אין תחנת משטרה לאחר 20 שנות כהונה של גמליאל, היא אות לכשלון המתמשך ולהפקרת התושבים. הגיע הזמן לשנות גישה. לתושבי גדרה מגיע יותר, גם בביטחון.