האנס משמרת

פטירתה בטרם עת של הנפגעת באונס בשמרת הציף למודעות הציבורית במושבה: אחד מהמורשעים באונס – תושב גדרה

האנס משמרת. השבוע הלכה לעולמה יעל גרינברג ז”ל בגיל 49 בלבד, הילדה שנאנסה על ידי ארבעה צעירים באונס מתוקשר במיוחד בקיבוץ שמרת בשנת 1988 והיא בת 14 בלבד. גרינברג הובאה למנוחות בקרית אתא שם התגוררה בשנים האחרונות לאחר שנפטרה מסיבוך של מחלת ריאות.

האונס בשמרת היה אונס קבוצתי שבוצע על ידי ארבעה צעירים לאחר שהצעירה קיימה יחסים בהסכמה עם צעירים אחרים בקיבוץ.

לאחר מהלך משפטי ארוך שכלל זיכוי, ערעור והרשעה מדהדהת בעליון, הורשעו הארבעה, כולל מי שלימים היה תושב גדרה עד לפני כשנתיים ונשלח ל15 חודשים בכלא בשל מעשיו.

“הייתי כמו מריונטה”

גרינברג היתה רק כבת 14 וחצי בעת המעשים ולא הצליחה להתאושש מהאירוע לאורך כל חייה. למרות שעזבה את הקיבוץ זמן קצר לאחר המקרה לא הצליחה לשקם את חייה ושיתפה את התקשורת עם קשייה.

“אין יום שאני מתעוררת ואני לא בקיבוץ. הייתי כמו מריונטה, הנפש התנתקה מהגוף”.

בתחילה זוכו הנאמשים בבית הדין המחוזי למרות שהשופט מצא פסול רב במעשיהם והעביר עליהם ביקורת בפסק דינו:

”…הנאשמים עטו עליה כמוצאים שלל רב, תוך התעלמות מוחלטת מגילה הצעיר, וקיימו איתה מגעים מיניים בגוונים שונים ובחברותה. גם אם לא הוכחו בתיק זה מעל לכל ספק סביר חוסר ההסכמה למגעים מצד המתלוננת, והסחיטה באיומים, וגם אם מדובר בנאשמים שרובם קטינים…לא התעורר אצלם ה”זיק האנושי” הדרוש כדי לסיים בשלב מוקדם מאד מערכת יחסים מתמיה זו. אין זו שאלה של “מתירנות”. זו שאלה של יחס כבוד לזולת, לנערה רכה בשנים אשר מבחינת הנאשמים הפכה להיות, לדאבון הלב, ל”מכשיר” בלבד”.

נהגו בה כ”בובת מין”

לאחר ערעור הורשעו הארבעה בעליון כאשר השופטים מזועזעים מהתנהלות הצעירים מול הילדה בת ה 14:

”חבורת נערים בני כ-17 שנה, על גבול הבגרות, ניצבו מול נערה בודדת בת 14 וחצי בלבד, והם מתעללים בה, מכים אותה ונוהגים בה כבובת מין חסרת כל צלם אנוש על פני חמישה ימים רצופים”

לא זה לא

פסק הדין בעליון היה תקדימי במובן הנורמות שקבע בהגדרת מעשה אונס והגדרת זכותה של אישה על גופה.

“והרבה יותר קל לקשור בחורה”

בחלוף מספר שנים פורסם השיר המוכר של להקת מוניקה סקס ‘כל החבר’ה’ המתאר מקרה דומה של אונס קבוצתי בידי צעירים. רבים חושבים כי נכתב בהשראת הפרשה בשמרת למרות שלעמשה נכתב בהשראת מקרה דומה אחר.

כל החבר’ה עברו בתוכך
כאילו שאת רכוש ציבורי
אבל הם לא מהסוג שהולך לכלא
הם מהסוג שהולך לקרבי

הם מהסוג שמרים את הדגל
בטקסים בבית ספר ובתנועה
הם למדו בצופים איך לקשור את החבל
והרבה יותר קל לקשור בחורה

כל החבר’ה חוזרים
כל לילה לביקור בתוכך
הרופאים מקשיבים אם משהו זז בבטן
אבל הם לא מקשיבים ללבך

כי אין תרופה לאבן בנפש
לזה אי אפשר לעשות הפלה
הרופאים מרוצים הניתוח הצליח
ומעכשיו את לא חולה

ומעכשיו את לא חולה

כל החבר’ה הביעו צער
שכל הסיפור הסתבך
וחרטה וכל החרא
אז למה הם לא מפסיקים לחייך

כי השופט הקל את העונש
כי לא צעקת ולא היית בתולה
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה

כיום ארבעת המורשעים מקיימים חיי משפחה ובעלי עסקים. אחד המורשעים התגורר עד לפני כשנתיים בשכונת רשפים. גרושתו וילדיו עדיין מתגוררים במושבה.

(בשער: חדר האוכל של הקיבוץ, צילום מיכאל יעקובסון)