אין כבר דרך חזרה

הפזמונאי יורם טהרלב נפטר והוא בן 84. לא לפני שהזכיר את גדרה בשיריו

“על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה – ישראל.”

יורם טהרלב, אשר נפטר אמש לאחר התמודדות עם מחלה והוא בן 84, היה משורר, פזמונאי, מחזאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי, מהדמויות המוכרות והצבעוניות של דור הפלמ”ח.

טהרלב שהיה ידוע בשפתו המושחזת פרסם בשנים האחרונות סרטונים רבים ביוטיוב בהם הפליא בחריזתו ואחראי על פזמונים רבים שיישארו אחריו לעד בתרבות העברית.

אחד מהפזמונים המוכרים שלו הוא ‘אין עוד דרך חזרה’ אשר הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ואשר הביצוע המוכר ביותר שלו הוא ביצועה של להקת חיל הים .

במילות השיר טרח טהרלב להזכיר את גדרה, מהיישובים החשובים בתקופת המושבות לצד רחובות, פתח תקווה וחדרה.

זה המורה שלי

לפני מספר שנים פרסם פזמון בשם המורה שכל כולו הצדעה למורה הישראלי המבצע שליחותו מתוך ערכים:

” המורה

אם אתה מרגיש כי אינך עובד רק לפרנסתך אלא גם נושא שליחות

ובתוך חברה המעריכה את הכמות אתה עדיין לוחם על האיכות

אם אתה מאמין שאתה מעצב את הישראלי של הדור הבא

ונכון להשקיע בכך את כל מאודך ואת כל כישוריך

אם אתה יושב ובודק בחינות בערבים על חשבון השעות של ילדיך

אם כמה פעמים ביום אתה נזרק מקוטב ההתלהבות לקוטב היאוש

אם נתקפת לא פעם ולא פעמיים בהלם התלוש

אם אתה מקדיש ביודעין את חייך לבני נוער בגיל הכי פרובלמטי

ומנסה להלך על הגבול הדק שבין כבוד המורה

לבין החופש הדמוקרטי

אם אתה בעת ובעונה אחת מחנך, פסיכולוג, כומר וידוי וארטיסט

כותל דמעות, איש סוד, שופט, יועצת וסטנדאפיסט

אם ידעת לזהות את הרגעים בהם הכל עובד הפוך על הפוך

רגעים בהם החיוך הוא החינוך.

אם איבדת תלמיד במלחמות ישראל ודמותו אינה משה מנגד עיניך

אם אינך חושש, כשצריך, לעמוד בעיניים דומעות מול תלמידיך

אם פתאום פנה אליך מישהו ברחוב ואמר “זה המורה שלי” בפשטות

ולרגע הרגשת שמבטו שווה יותר משלושה גמולי השתלמות

אם אתה מרגיש שאתה מלמד ומחנך, אך מעל הכל מדריך והורה

כי אז ידידי ראוי אתה להקרא

המורה.”

יהי זכרו ברוך.

(תמונת שער: אבישי טייכר)