גדרה היום חדשות המושבה גדרה
אולי יעניין אותך גם:
אזכרה במלאות שלוש שנים לנפילתו של סמ”ר עידו ברוך ז”ל נערכה בהשתתפות עשרות בבית העלמין בגדרה
שלוש שנים חלפו מאז נפל סמ”ר עידו ברוך בעודו מאבטח את צעדת השומרון בתפקידו כלוחם בסיירת גבעתי.
הבוקר עלו עשרות מתושבי גדרה ומוקירי זכרו לחלקה הצבאית בבית העלמין גדרה לזכור אותו בטקס זיכרון משפחתי שנערך לו על קברו.
ברוך ממשיך להיות נוכח מאוד בזיכרון של המושבה גדרה כאשר הוא מונצח בזכות פועלה הרב של משפחתו. בקרוב צפויה להיחנך גינה חדשה על שמו של עידו בסמיכות לבית הספר היסודי רימונים.
אימו, עינב, אמרה מעל הקבר:
מחר בבוקר זה 3 שנים ליום שבו הלכת מהעולם הזה. בכלל תכננו בוקר של בילוי במוזיאון אך טלפון שהודיע “עידו נפצע” קטע את הכל. טסנו לבית החולים “מאיר” וגילינו שאתה כבר לא פצוע אלא מת, חלל, ללא רוח חיים.
ביום הזה השתנו חיינו, הבית הקטן שלנו התגלה כצפוף לרווחה ומכיל הרבה אנשים, הלב שלנו התרחב וקיבל אליו המון חברים חדשים שהפכו מזמן להיות למשפחה.
מה זה להיות אם שכולה- זה הכל מהכל. זה לקום בבוקר מחלום עליך, בו דיברת אלי ולהבין שאת הקול הזה אשמע רק כהדהוד מעכשיו ואת המגע והחיבוק שלך אחוש כזיכרון על הגוף. זה ללכת בסופר ולראות את הקורנפלקס שאהבת, זה ללבוש את הסווצ’ר שלך ולהרגיש קרובה ומחובקת, זה להכין את האוכל שאתה אוהב עם דמעות בעיניים, כי נעמה מבקשת פאי רועים כי גם היא אוהבת (אבל לחמניות בשר לא מכינה יותר- רק למריו פעם בשנה ביומולדת) וזה להיות בחופשה משפחתית ביחד כולנו- ליהנות מהיש אבל רגע להבין שחסר פה משהו.
ובתוך כל זה, ולמרות כל זה יש לנו אותנו ויש לנו אתכם.
אנחנו- משפחת ברוך, בוחרים בחיים כל אחד בדרכו.
איתן- בפרוייקטים של הנצחה שהוזכרו קודם.
יעלי- רפתנית גאה וברמנית מוצלחת, ומתגייסת בקרוב להיות לוחמת בתותחנים.
נעמה- מתנדבת במד”א, בדרך להיות פרמדיקית ורופאה, זה אירוני שאתה סיימת את חייך באמבולנס והיא מצילה חיים באמבולנס.
ואני- אחרי הרבה זמן מצאתי את החיבור הכי טוב אליך- המוסיקה. גילית שאני DJ ואפילו טובה ולשמח אנשים כמו שאתה היית עושה ממלא אותי וגורם לי להיות הכי קרובה אליך. השארת לי ירושה עצומה של אלפי קובצי מוסיקה, אבל האמת… יש לי הרבה שאלות, כמו איך לסדר בתיקיות, או מה מתאים עם מה ואתה לא פה כדי לענות לי.
רוצה להודות שוב לכם, למשפחה, לחברים, לקהילה ולכל מי שעוצר רגע לכתוב, לחבק ולתת מבט אוהב: תודה לפרלמנט שישי ולחברים שבאים אחרי החומוס- אנחנו אוהבים אתכם, אתם הילדים שלנו ואנחנו מרגישים את עידו קרוב מאי פעם דרככם. כי לגדל ילד מת זו משימה שאין לה הוראות הפעלה ולראות אתכם פה נותן לנו כוחות כל פעם להתמודד עם העצב הנורא.
בימים שלפנינו עתידה להתרחש תקומה גדולה ובצידה קושי, זו המציאות ואיתה נתמודד. התקווה והמשמעות זה מה שנשאר לנו. בתוך כל השחור הזה- לבחור בחיים ולהתחיל מחדש גם לפצועים, גם למתמודדים, גם לחיים וגם למתים, לכולם יש תקומה. הכוח שלנו זה הביחד. עם ישראל חי! אמן!
זוכרים.
