ביטחון פרוץ

נתוני הפשיעה לרבעון השני השנה שהתפרסמו לאחרונה, אוששו את ניסיונם המר של תושבי גדרה.

מוזמנים להצטרף בקליק לקבוצה ולהיות תמיד הראשונים לדעת!

על פי הנתונים שפורסמו, חלה עלייה במחצית השנה הראשונה של 2017 במספר הפריצות לבתים בשיעור של 460% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ומספר הגניבות ממכוניות עלה ב 240%. 

תופעת ההתפרצויות לא פוסחת שכונות, סוגי בתים ואוכלוסיות. תושבים מדווחים על פריצות וניסיונות לפריצות לבתים ועסקים בכל שעות היום ומרגילים עצמם לנעול את הדלתות בכל זמן נתון.
את תחושת הביטחון שאבדה מנסים התושבים להחזיר לעצמם באמצעות הקמת קבוצות וואטסאפ שכונתיות המתריעות בפני כל חשד קל ברחוב או בבניין. כמו כן, החלו להתארגן סיורי שמירה יזומים להגברת ההרתעה ומניעת הפשיעה.
תופעת ההתפרצויות מהווה מעל 50% מכלל הפשיעה המדווחת בגדרה! גורמי הביטחון והאכיפה אמונים בין היתר גם על שמירת הסדר, תנועה ואירועים מיוחדים. למרות מספר השוטרים המועט המוצב בתחנת גדרה, הצליח כוח סיור לעצור בחודש פברואר בשנה שעברה חולייה בדרך להתפרצות.
יש האומרים כי מעבר שוטרי תחנת גדרה ליבנה כחלק מפריסת כוחות חדשה וריחוק נקודת המשטרה הממוקמת בפאתי היישוב, התחנה המרכזית הישנה, אינם תורמים להתמודדות עם התופעה.

אין ספק כי התערבות הרשות המקומית הוא מן הנדרש בסוגיה זו כחלק מראיה רחבה של התמודדות יעילה באלימות. לצורך השוואה, ביקשנו לבחון את הנתונים המקומיים לעומת המושבה הסמוכה, מזכרת בתיה. ניתן לראות בבירור מהנתונים כי היקף התופעה קטן במחצית !

תפיסת האבטחה הרווחת כיום בנויה בדמות מעגלי אבטחה הפועלים בסינכרון.
המעגל החיצוני- כולל את כל הפעילות המתרחשת מחוץ לגוף המאובטח כגון חומות, שערים, גדרות וכדו’. כאשר מדובר על ביטחון ישובי מתייחסים לכניסות היישוב הכוללות עמדות בידוק מאוישות ומצוידות באמצעים טכנולוגיים כגון מצלמות, וכדו’.
המעגל האמצעי- הינו מעגל ההרתעה שמטרתו להניא את התוקף מביצוע זממו. במעגל זה נכללים מצלמות בפארקים לצורך מניעת השחתה ושמירה על הסדר, סיורים יזומים, חדרי ביטחון מאוישים 24/7 הנמצאים בקשר עם הכוחות בשטח וכדו’.
המעגל הפנימי- הינו מעגל המניעה שתפקידו הוא הפחתת הסיכון, התמודדות יעילה בזמן אמת וחזרה לשגרה מהירה. במעגל זה נכללים גורמי הרווחה, החינוך, הפנאי ובטחון יחד.
נראה עד כה, כי אף אחד ממעגלי האבטחה איננו מיושם בשטח, וכי תוצאות ניסיונות אכיפה שאינן חלק ממערך מתוכנן ידועות מראש.

שלא כמו שכנותיה, גדרה גם אינה חלק מתכנית ‘עיר ללא אלימות’, תכנית הדגל של ממשלת ישראל והמשרד לביטחון הפנים להתמודדות עם התנהגות אנטי-חברתית, אלימות ופשיעה בישוב ברמה עירונית-מערכתית.

תכנית ‘עיר ללא אלימות’ מבוססת על הגישה של ‘יישוב כיחידת שינוי’ לפיה הדרך האפקטיבית ביותר להפחתת האלימות והפשיעה בחברה, היא הפעלת תכנית התערבות ברמה היישובית, בהתבסס על הרשות המקומית ודרכה להשפיע על איכות החיים של תושבי הקהילה כולה.

באין פתרונות, ימשיכו התושבים למגן עצמם ולייצר הרתעה עצמית אשר מוכחת כיעילה. אילן רינת, תושב גדרה ובעל חברת המיגון הוותיקה ביקיפר, אומר כי “התקנת אמצעים חיצוניים גלויים בבתים פרטים ומשותפים נמצאה יעילה מאוד בהתגוננות מפני התפרצויות. התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת הגנה היקפית ושליטה מלאה על כל המתרחש בסביבת הגוף המאובטח ובכך לסייע במניעת הפריצה. הדבר דומה גם בבתי עסק וכמובן גם בערים, עיר ללא אלימות בלונדון הוא עובדה ידועה ושם דבר להצלחה במניעת הפשיעה”.
ממשטרת ישראל נמסר: משטרת ישראל פועלת תוך שיח שנערך עם הציבור באופן שוטף ועל פי הממצאים העולים מתוך השטח ואינה מכירה “גל התפרצויות” כמתואר. בנוסף הציבור מוזמן לבוא ולהתנדב למשמר האזרחי.

בדוק גם...

מנהלת חדשה למוזיאון המושבה

נועה שרמן גולדפינגר החלה בתפקידה כמנהלת החדשה של מוזיאון גדרה והביל”ויים 135 שנות מורשת והיסטוריה …

שינוי גודל גופנים