דף הבית > תרבות > ימיה הראשונים

ימיה הראשונים

מושבתנו חוגגת השבוע 135 שנים לייסודה. זמן טוב להציץ ולהיזכר בימיה הראשונים

במסיבות יום הולדת רבות מתרכזים האורחים סביב הסרטון שהכינו בני המשפחה ובו תמונות נדירות מימי ילדותה של הסבתא החוגגת גבורות.

כמו הסבתא כך גם המושבה, השנים נראות על פניה ורוח נוסטלגית נושבת בה עם ההגעה ליום חגה.

בחרנו, במערכת גדרה היום, לקחת אתכם לטיול בזמן, אל ימיה הראשונים של המושבה:

 

“וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל” (התלמוד במסכת סנהדרין דף צא’)

גדרה נוסדה כיישוב שיתופי, על ידי אנשי ביל”ו, ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה. חלוצי ביל”ו אשר קיבלו על עצמם את המשימה החלוצית ברצון רב ובהקרבה סבלו תלאות רבות בחודשיהם הראשונים בארץ מאז הגיעו בתמוז תרמ”ב (1882) ועד שקיבלו מידי הרב יחיאל פינס את הקרקע בגבעה שלה קרו גדרה.

את הקרקע שרכש פינס, מי שעל שמו נקרא בית הספר הראשון במושבה, הוא רכש מהקונסול הצרפתי ביפו באביב 1884. את 3000 הדונם חילקו ל-25 חלקות שוות אשר נמכרו לנדיבים בחוץ לארץ. בני ביל”ו פרעו את חלקם בתשלומים במשך השנים.

Michelpines.jpg

רוכש הקרקע. הרב יחיאל מיכל פינס

עולים לקרקע

בנר שני של חנוכה, כ”ו בכסלו תרמ”ה, 14 בדצמבר 1884, עלו על הקרקע שני הביל”ויים הראשונים צבי הורביץ ושלמה זלמן צוקרמן. הם הדליקו על גבעת המושבה שתי מדורות כנגד שני נרות חנוכה. במשך השבועות הבאים עלו גם שאר עשרת החברים: בנימין פוקס, דב ליבוביץ, יוסף ליס, יעקב שלמה חזנוב, יעקב מוהילבסקי, מנחם מנדל מוהילבסקי, אליהו סברדלוב וישראל בלקינד.

על הגבעה מצאו המייסדים את צריף העץ שבנה עבורם פטרונם יחיאל מיכל פינס. ברשותם היו רק חמור, רובה, תשעה מעדרים ומזומנים – 410 פרנק. בשנה הראשונה הם החליטו לנטוע גפנים וקראו לכרמים על שם משה מונטפיורי ורעייתו: “משה” ו”יהודית”.

בור הביל”ויים

רק לאחר מאבקים משפטיים מול שלטונות העותמאניים ביפו הורשו הבילויים להשלים את הגג מעל הבור שחפרו, בור הבילויים ועברו לגור בו לצד הסוסים. הזוג הראשון מקרב החלוצים שנישא זכה למעט פרטיות בפינה משלהם בפרוזדור של האורווה.

ALL IN ONE. בור הביל”ויים המשוחזר והמשומר בימנו

סכסוכי שכנים

ב-1887 החריפו היחסים בין גדרה ובין הכפר הערבי השכן קטרה. גדרה הוקמה על שטח שבעבר היה שייך לכפריי קטרה, ומכירת האדמות נטלה מהם מקור חשוב של פרנסתם. כפריים, שעיבדו שטח של גדרה שלא כחוק, תקפו בתחילת האביב מתיישב מגדרה. כמה מתיישבים, מצוידים בשוטים, עלו בתגובה על שטח המריבה בכוונה לעורר תגרה שתחייב התערבות השלטונות העות’מאנים.

העוינות בין גדרה לקטרה הגיעה לשיאה שנה אחר-כך, כאשר הכפריים גנבו סוס מגדרה. המתיישבים רדפו אחרי הגנבים, החזירו את הסוס ותפסו אחד מהם. אותו לילה, ב-17 באוקטובר 1888, תקפו הכפריים את גדרה כדי לשחרר את העציר. יריות נורו באוויר ואבנים יודו, אך שני הצדדים נזהרו שלא להרוג איש והערבים נהדפו. למחרת הגיעה לגדרה תגבורת משתי מושבות שכנות, עקרון וראשון-לציון, אך רק הגעת החיילים הטורקים מנעה תגרה המונית.

מי אמר סטטוס קוו?

בשנת 1888 קיבלו אנשי המושבה רישיון לבנות בתים במושבה. איתם קיבל רישיון יעקב שכביץ שעלה לארץ ישראל בשנת 1893 והתיישב בגדרה ליד הבילויים, והיה לתלמיד החכם של המושבה.

בין השנים 1887-1889 עמדו מתיישבי גדרה במוקד מחלוקת חריפה, בעניין עיבוד אדמותיהם בשנת השמיטה. במחלוקת נטלו חלק רבנים רבים ופעילים ציוניים בארץ ישראל ובחו”ל. רובם של בני העלייה הראשונה היו מסורתיים שומרי מצוות וצביון המושבות שהקימו היה דתי. לא כן המושבה גדרה שהוקמה על ידי חברי אגודת ביל”ו. הוויכוח ניטש בין תפיסה דתית מחמירה שתבעה להקפיד על מצוות התורה בחיי המושבות, לבין המחזיקים בדעות פשרניות בענייני הדת ובמיוחד בעניינים הקשורים לביצוע העבודה החקלאית בכלל ולגבי עיבוד האדמה בשנת השמיטה – שנת 1889.

שדות גדרה בסוף המאה ה-19. שמיטת הקרקע במוקד המחלוקת בין דתיים לחילונים

125 שנים של מסורת יקבים מפוארת

בט”ו בתמוז תרפ”ג, 1895 דווח בעיתון הצבי תחת הכותרת “גדרה מייצרת קוניאק” על הקוניאק הראשון שהוכן במושבה על ידי האדון ברוך פפירמיסטר. “אפילו עיר הקוניאק ראשון לציון בעצמה מלאה גיל על שכנתה, כי אין עינה צרה בתחרות הזאת”.

Baruch Papirmayster. 1900-1910 (id.15247079).jpg

הקוניאק הראשון בהדרכתו של פפירמיסטר. 1895

107 שנים לעליית תימן הראשונה

בשנת 1912 הגיעו למושבה עוד 34 משפחות ממחוז שרעב בתימן, שעלו ארצה בעקבות קריאתו של שמואל יבנאלי. המשפחות הועסקו בעיקר בבתי הביל”ויים האיכרים בחקלאות. יוצאי תימן ראשונים אלו במושבה עזבו אותה בשנת 1924 על רקע חוסר חיבור חברתי לאופי החילוני של המושבה ולאחר אסון שפקד את המשפחות עת 3 צעירים בני העדה נהרגו בתאונה מפיצוץ רימון נפל שנותר מקרבות מלחמת העולם הראשונה בגדרה.

 

“אויר דה- גדרה מבריא”

בשנת 1929 החל עידן חדש בגדרה עת הקים הד”ר אריה בן גפן את בית החולים הראשון לחולי ריאה בארץ ישראל (ביל”ו) בגדרה לאחר שקבע כי “אויר דה-גדרה מבריא”. במחקריו טען שהחולים בגדרה נהנו מאחוזי החלמה גבוהים יותר מאשר החולים שטופלו באויר הנקי של שוויץ. מאז ולאורך עשרות בשנים היה ענף בתי ההבראה ענף מוביל בכלכלת המושבה, שיירים של בתי החולים שנפוצו בגדרה והפכו עם השנים לבתי אבות עדיין בולטים בנוף המקומי.

פרקים רבים נוספים ומפוארים רשומים בדברי הימים של המושבה לאורך 135 שנותיה.

מזל טוב לגדרה ותושביה!

 

 


בדוק גם...

הביל”ועם

הפאב החברתי הראשון נפתח במושבה למרות הקורונה ואולי אפילו לאור השינויים שמחייבת הקורונה נפתח לפני …

שינוי גודל גופנים