דף הבית > דעות > יום כיפורים כתהליך פסיכולוגי

יום כיפורים כתהליך פסיכולוגי

יום כיפורים נתפש בעיני הדת היהודית כיום שתכליתו לפתוח “דף חדש” ביחסים עם אלוהים ואדם.

זהו יום השיא של “הימים הנוראים”, שאליו מגיעים לאחר סדרה של מעשים לאורך חודש אלול וראש השנה, שתכליתם להציף את מעשינו לאורך השנה, לבחוש ברגשות, ולחטט במעמקי התודעה ובמרקם האישיות. בחינה מעמיקה תגלה שתכלית יום כיפורים היא פתיחת דף חדש ביחסים שבין אדם לבין עצמו ובינו לבין סביבתו. זאת ניתן לבצע רק בחיטוט בנפש וברצון להתקרב לאלוהים כדי ל”פרמט” את האישיות. האדם כמכלול כוחות גוף ונפש “מוכן” ליום כיפורים – וזה מתבטא במוכנות נפשית, מנטאלית וקוגנטיבית להכלת שינויים בדפוסי אישיותו. בהיבט הזה – מטרת ההתקרבות ל”אלוהים” הינה אמצעי הכרחי להכלת השינוי. במילים אחרות – יום כיפורים הוא שיאו של תהליך באמצעות החוויה הדתית, שתכליתו לחולל תזוזות בתפישת ה”אני” הפרטי, האגואיסט, אל עבר ה”אני” הכללי, החברתי, המוסרי המכונה “סופר אגו”.

נבהיר את העניין, זיגמונד פרויד הניח את יסודות הטיפול הפסיכונאליטי על ידי זיהוי שלושה סוגי “אני” בנפש האדם. והם: “האני הסתמי”, המבטא את התת מודע שעיקרו התנהגות על פי דחפים חייתיים מולדים, ה”אני המודע” השייך לחלק המודע והמבוקר, וה”אני העליון” השייך לחלק המוסרי ולמוסכמות החברתיות, (מכונה גם “סופר אגו”).

פרויד וממשיכיו קבעו שככל שהאדם בוגר בנפשו, מודע לעצמו ולרגשותיו, הוא יימצא על סקאלת ה”אני העליון”. זה יתבטא ברגישות חברתית, באימוץ ערכי מוסר ובחיים על פי ערכי החברה. כדי להגיע ל”אני העליון” הזה, לא ניתן, לדעת פרויד, לדלג על אחד משלבי ה”אני” הראשונים. כלומר, יש לשמור על איזון בין כל חלקי ה”אני” כתנאי להצפה נכונה של ה”אני העליון”. איזון זה אינו מלמד על נקודת אמצע גיאומטרית, אלא על איזונים יחסיים בנפש המאפשרים תפקוד מוסרי/חברתי על פי צו “האני העליון”.

נראה שיום הכיפורים מהווה יום שיא של טיפול פסיכואנליטי בן 40 יום (חודש אלול ועד י’ בתשרי), שתוצאותיו מכוונות להבאת האדם לאיזונים באישיותו שתכליתם חיים מוסריים/חברתיים על פי צו “האני העליון”. משמע, האמונה הדתית דורשת מהאדם התנהגות מוסרית/חברתית, חיים ביקורתיים, שיתופיים ואחראיים מתוך כוונה לכונן חברה טובה, צודקת ומוסרית. אשר על כן, יום הכיפורים וההכנות אליו נועדו ליצור את הנסיבות הפסיכולוגיות המתאימות לחולל תזוזות בנפש האדם מ”האני הפרטי” ל”אני החברתי”. לפיכך – לא נטעה אם נטען שמשמעות ההבטחה הדתית “כי ביום הזה (=כיפורים) יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתכם, לפני ה’ תטהרו”, הינה תמריץ פסיכולוגי לכונן חברה המושתתת על ערכי צדק ומוסר. לזה כיוון הרמב”ם בדבריו על שלבי התשובה. 1. עזיבת החטא, 2. קבלה לעתיד. 3. חרטה על העבר = וידוי. לפנינו שלושת שלבי המעבר בחיטוט ברגשות, ביצריות, ובהחלטה לחשב מסלול מחדש – לעבר המוסריות.

גמר חתימה טובה לכולנו.

כתב: ד”ר רפי בן חיים, מרצה לפילוסופיה ויועץ מוסמך לנישואין לחיי זוגיות וחינוך ילדים.

 

בדוק גם...

הפגנה סוערת נגד התקשורת

עשרות מפגיני ימין, ובינהם גם תושבי גדרה, הפגינו נגד העיתונאים אמנון אברמוביץ׳ ועודד בן עמי …

שינוי גודל גופנים