אם אתה חושב שכבר ראית את התכניות למיזם שהרגע בישרו לך שיוצא לתכנון, זה לא Deja-Vu אלא חלק משיטת דג הזהב. כתבה שלישית בסדרה
בישיבת המועצה האחרונה, נחשפו לא מעט ממרכיבי שיטת הפעולה. אחד המרכיבים הדומיננטיים בא לידי ביטוי באישור תקציב תכנון לקאנטרי קלאב ולבית תרבות במיקומים חדשים אחרי שבמיקומים הקודמים לא התממש מאומה. אישור סכומי כסף גדולים לתכנון מחודש בוצע במנותק מהעובדה שאין למועצה מקור מימון למיזמים הללו וטרם נמצא המשקיע הפרטי שיממנם.
כלל #3 – ‘השקע בנדיבות בתקציבי תכנון בלי כל קשר לישימות התכנית’
כבר בשנת 2013, במסגרת קמפיין הבחירות הבטיח ראש המועצה לבוחריו כי יקים קאנטרי קלאב גדרה לצד פארק אולימפי ושלל הבטחות נוספות אשר רובן טרם התממשו.
חלומות קאנטרי גדרה. 6 שנים אחרי יוצא המיזם לתכנון. כסף למימון ההקמה עדיין אין. מתוך כרזת בחירות 2013
בשנת 2016 יצא ראש המועצה בסדרת פרסומים מרעישים ומשמחים “אושר הקמת קאנטרי לתושבי גדרה אשר ייבנה ליד משטרת קטרה הישנה”. בצמוד לאותם הפרסומים בדיוק עודכן הציבור כי “כמו כן ייבנה מרכז תרבות ענק שיכיל 700 מקומות ישיבה”.
הקאנטרי לא יהיה בקטרה, בית התרבות לא יהיה ‘בית רחל’
בשנת 2018, בעיצומה של מערכת הבחירות, יצא ראש המועצה בפרסום אישי בו הבטיח שיחנוך בית תרבות על חורבותיו של בית רחל בתוך שנתיים ימים. כשנה חלפה ומימון למיזם אינו בנמצא, אבל כסף לעוד מאמצי תכנון אושר ובשורת בית התרבות פורסמה שוב.
תוצר התכנון של בית התרבות במקומו של בית רחל ההיסטורי ברחוב לילנבלום
גם לקאנטרי קלאב וגם לבית התרבות במיקומים עליהם דובר בפרסומים המקוריים לא נמצאה ישימות. אבל כסף לתכנון, לייצור הדמיות ולהזקפת שלטי ‘כאן יוקם’ נמצא כפי שאושר גם בישיבה האחרונה. כ- 1.7 מיליון ₪ מהתקציב החסר גם כך של המועצה ימצאו דרכם למשרדי תכנון ואדריכלים בלי כל קשר לישימות התוכניות ולאיתור המשקיעים. ההדמיות יוגשו למועצה ויפורסמו לציבור.
יישום השיטה אינו ייחודי למיזמי הענק כמו הקאנטרי קלאב ובית התרבות. מאות אלפי ₪ הושקעו לפני שנים בתכנית אב לשבילי אופניים לגדרה ורק בימים הקרובים ייחנך מקטע השביל הראשון בגדרה. אפילו בפרויקט קטן כמו מגרש קט רגל אשר מוקם בימים אלו במתחם פארק רמון, הושקעו משאבי תכנון בשני מקומות קודמים אשר התבררו כלא ישימים להקמת המיזם לפני שהוחלט על העברתו למיקום הסופי. את הכסף שבו נקנתה עבודת התכנון שאין לה כל שימוש משלמים בשקט, ולרוב בחוסר מודעות, תושבי המושבה.
דוגמא נוספת לכך היא ‘שער הבילויים’. מעטים התושבים היוצאים לטייל בזיכרון יעקב ולא מתקנאים בשער המרשים המקבל את פני הבאים לרחוב המייסדים, המקבילה של המושבה הצפונית לרחוב הבילויים שלנו. גם פרנסי היישוב הבינו שראוי הרחוב לכניסה שכזו ויצאו לתכנון של המיזם המרשים לפני מספר שנים. השנים נקפו, תכניות והדמיות הוגשו, חשבוניות שולמו אבל מקור למימוש המיזם טרם אותר, הרחוב שופץ אך התכנית המוכנה לשער לא שולבה בשיפוץ.
הרחוב שופץ אבל התכנית להקמת השער נותרה במגירה. הדמיית שער הכניסה לרחוב הבילויים
לאן הולך הכסף?
מאחר וב-5 שנים האחרונות אין מבקר פנים למועצה קשה להתחקות אחר השימושים של תקציבי התכנון למיזמים האמורים. לא ידוע ההיקף המדויק ולא ידועות הכתובות המפורטות אשר קבלו את עבודות התכנון. תכנית למכביר קיימות ויתווספו, מימוש תוכניות פחות.
לא ידוע מחקרית האם תופעת ה Deja-Vu פוקדת גם דגי זהב אבל ייתכן והיא פוסחת גם על לא מעט מתושבי גדרה אשר נראה עד כה כי מוכנים לקבל את ההבטחות הממוחזרות והבשורות על אותם המיזמים פעם אחר פעם באותה שמחה הראויה לפריצת דרך אמיתית.
לכתבות הקודמות בסדרת שיטת ‘דג הזהב’:
