גדרה היום חדשות המושבה גדרה
אולי יעניין אותך גם:
לרגל יום ירושלים אשר מצוין היום חיפשנו את הקוים המחברים את מושבתנו לבירתנו
היום הוא יום ירושלים. 52 שנים לאיחוד העיר במלחמת ששת הימים. ניסינו לאתר את הקשרים שבין גדרה לירושלים. אמנם קשר מהותי לא מצאנו אבל הרבה קווי דמיון מעניינים דווקא כן
יום ירושלים הוא גם יום הזיכרון
יום ירושלים הוא גם יום הזיכרון המצוין בעיקר בקרב בני קהילת יוצאי אתיופיה לזכר הנספים במסע העלייה מאתיופיה דרך סודן לארץ הקודש. טקס יישובי לרגל יום הזיכרון נערך באחרונה במרכז הרוחני בשפירא והרצאה בנושא תתקיים בגינה הקהילתית בשבוע הבא.
גם גדרה מוזכרת במקרא
גדרה וירושלים הן יישובים מקראיים. ירושלים מוזכרת מספר פעמים ואילו גדרה מוזכרת בפסוק “לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא.” (נביאים » ספר הושע » פרק ב » פסוק ח)
הפטרון הירושלמי
יחיאל מיכל פינס ,פטרונה של גדרה בשנותיה הראשונות ומי שהציר המרכזי במושבה ובית הספר הראשון בגדרה, החוגג בימים אלו 100 להיווסדו, נקראים על שמו היה ירושלמי.
גם היום תושבי גדרה רבים, אשר נולדו בבירה אך בחרו לקבוע את מקום מגוריהם במושבה, מגדירים את עצמם ירושלמים. כי הרי פעם ירושלמי, תמיד ירושלמי.
מחורבן לתקומה
חורבן ירושלים הוא סמל לתחילת 2000 שנות גלות ואילו גדרה, מראשונות המושבות בישראל, היא סמל לשיבת ציון והתחדשות העם היהודי בארצו.
ירושלים עושה כבוד לגדרה
בהרבה יישובים בארץ קיים רחוב ירושלים המבטא את הכבוד והמקום המיוחד של עיר הבירה שלנו בתרבות היהודית ובהוויה הציונית. מפתיע למצוא שלמרות שבגדרה אין רחוב ירושלים, בירושלים, בשכונת רוממה עילית, רחוב ללא מוצא, קטן וצנוע, הנקרא גדרה.
קרוב אבל רחוק
אם תרצו להגיע מגדרה לירושלים בתחבורה ציבורית תאלצו להשתמש בלפחות שני קווי אוטובוס מאחר ואין תחבורה ציבורית ישירה מהמושבה אל הבירה. הנסיעה תירך בין 80 ל 115 דקות.
ומסביבה חומה
מסתבר שלא רק לירושלים היתה חומה. נעה שרמן-גולדפינגר מייסדת מיזם “חכמת הארץ” סיפרה ל’גדרה היום’ לנו מדוע נזקקו תושבי גדרה לחומה:
אם תטיילו היום ברחוב הביל”ויים תוכלו להבחין עדיין בחלק מן החצרות, בחומת אבנים הבנויה מאבני שדה ותוחמת את החצר בקצה האחורי.
החומה נבנתה הן בצד הצפוני והן בצד הדרומי של חצרות המושבה והיוותה למעשה את הקיר האחורי של מבני המשק. כל הקירות של החצרות היו מחוברים ויצרו ביחד חומת מגן למושבה.
ומדוע נזקקו בגדרה לחומת מגן?
גדרה הייתה יישוב קטנטן ומבודד שכלל באותם ימים רק קומץ אנשים.
המושבה הייתה מוקפת בכפרים ערביים אשר לא ראו בעין יפה את ההתיישבות היהודית החדשה ולכן התנכלו לתושבי גדרה. כך למשל אנו יודעים על מצוקה אמיתית שהייתה נחלתם של תושבי גדרה נוכח הצקות והתקפות של ערביי האזור.
כיוון שבמושבה היו בתחילה אנשים בודדים הם התקשו לשמור על אדמותיהם ושדותיהם. שכניהם הפלחים מהכפר הערבי קטרה ניצלו את המצב והביאו את עדריהם לרעות בשדותיה של המושבה. באחד הימים אף היכו מתיישב שניסה לגרשם.
ב-14 באפריל 1888 התרחשה תגרה נוספת עם הפלחים של הכפר מסמיה , ששדדו ארבעה שוורים מעדרה של גדרה. שני מאנשי גדרה יצאו על סוסים ורדפו אחרי השודדים. הם הצליחו להשיב את הגזל ואף לקחו עימם כמה מבהמות השודדים. בעת התגרה נפצע אחד מאנשי מסמיה וכתוצאה מכך הוגשה תלונה כנגד תושבי גדרה . פינס, פטרונם של הגדרתים, התערב ותושבי גדרה יצאו זכאים. באותה שנה הייתה תגרה נוספת בין אנשי גדרה לתושבי הכפר קטרה ובמהלכה נגנב סוסו של ישראל פיינברג. תושבי גדרה הצליחו להחזיר את הגזלה ולקחו עימהם את אחד מערביי קטרה בשבי. באותו לילה עלו תושבי קטרה על גדרה, כדי לשחרר את השבוי והתפתחה תגרה.
ידם של תושבי גדרה הייתה על העליונה ובשעות הבוקר אף הגיעה תגבורת של עשרות גברים ממושבות האזור. פינס הזעיק את המשטרה מעזה. נערכה חקירה ובסיומה לקחו אנשי המשטרה ארבעה מתושבי קטרה וגם את השבוי למאסר בעזה. כדי להגן על עצמם מפני מעשי השוד והגניבות של כפריי האזור , ארגנו תושבי גדרה , כפי שהיה גם במושבות אחרות, מערך של תורנות שמירה בלילות.
כאשר נבנו בתי המושבה על הגבעה במקום שבו שוכן כיום רחוב הביל”ויים, הוסיפו כאמצעי הגנה גם את חומות האבנים שהגנו על המושבה
אתר מיזם “חכמת הארץ” – הרצאות וטיולים במיקוד ישראלי.
