דף הבית > חי מהשטח > אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת

אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת

משה פילברג, אמן צילום ותושב גדרה, תיעד במצלמתו תמונת מצב יומית כחלק משגרת יומו ועבודתו. תמונה אשר צילם בחודש יולי האחרון במציאות של עפיפוני התבערה, הפכה ויראלית ומסייעת להסברה הבינ”ל של הנעשה בדרום הארץ.

משה פילברג, מצלם כבר למעלה מ 40 שנה. משה הוא אמן צילום אשר הפך את התחביב למקצוע ויודע להפוך את הרגיל לבלתי כרגיל כהגדרתו. תמונותיו השתתפו בתערוכות נחשבות בארץ. משה מצלם בשביל הכיף והנשמה בטיוליו בארץ ובעולם, מצלם נופים ואנשים. בשנים האחרונות מתמחה בצילומי מוצרים, צילומי מזון ואוכל, צילומי אווירה עסקיים וגם צילומי נשים שרוצות וחולמות להצטלם, סוג של פוטותרפייה.

בחודש יולי האחרון נסע לדרום הארץ הבוער במסגרת פרויקט תיעוד שעשה ונקלע לאירוע שריפה שניות אחרי שנחת שם עפיפון-אש וכל השטח החל בוער ונשרף. התמונות שצילם הן מראות השדות עשר דקות בלבד מתחילת האירוע שהיה לפני רגע שטח ירוק,  בשטח החקלאי של קיבוץ ניר-עם. משה לכד במצלמתו את כוחות הכיבוי והביטחון המקומיים שהגיעו למקום מנסים לייצר חיץ באמצעות כלים חקלאיים בכדי למנוע את התפשטות האש לשטחים סמוכים.

התמונה שצילם זכתה לעשרות אלפי שיתופים בארץ ובעולם, הופיעה ופורסמה בעיתונים ואתרי חדשות ובכל ערוצי הטלוויזיה בארץ ואף בחו”ל. התמונה סייעה למערך ההסברה של ישראל, השתתפה בתערוכת הסברה בכנסת וייצגה אותנו בתערוכת הסברה באו”ם בחודש שעבר בחסות הקונגרס היהודי העולמי בניו יורק. כמו כן, שימשה התמונה את הסוכנות יהודית העולמית במסע ההסברה העולמי. גם שר החינוך, נפתלי בנט בחר בתמונתו של משה להסברה בדף הפייסבוק שלו.

מתוך התערוכה באו”ם
מתוך התערוכה בכנסת

Scorched earth

3,000 acres of agricultural land in southern Israel has been destroyed by incendiary kites launched from Gaza. Every day, regions of Israel are being burned. There should be no doubts: This is not a peaceful protest. This is violence.With special thanks to צילום מתוצרת הארץ – Moshe Filberg / www.mfilberg.com/

פורסם על ידי ‏‎World Jewish Congress‎‏ ב יום שלישי, 10 ביולי 2018

 

עותקים של פרויקט התיעוד של משה בדרום תלויים בתחנת כיבוי האש החדשה שנחנכה לאחרונה בבאר שבע ובמסעדות בעוטף עזה ובדרום הארץ לצורך חיזוק התושבים המקומיים והגברת ההסברה.

תמונתו של משה תתחרה בקרוב בתערוכת צילומי העיתונות הנחשבת “עדות מקומית” 2018.

את הסיפור מאחורי התמונה הטיבה לתאר ביתו של הדמות המופיעה בה:

” יאאא הנה אבא!!! שיאללה איזו תמונה מדהימה!!

כן גם אני הגבתי ככה(מקווה שלא חשבתם גם את החלק הראשון כי זה קצת מוזר), ואז חשבתי- וואט דה פאק למה שזה יהיה לגיטימי שאחשוב ככה..אה רגע… כאילו לא שזה בסדר, אבל זה בהחלט כבר לגיטימי..
אם תסתכלו קצת מעבר, בתמונה הלא מבויימת שמולכם עומד אבא שלי בלי לדעת שמצלמים אותו בסיטואציה הזו, כשהוא בסך הכל מכוון את הנהג, כאילו זה הגיוני שיש שם אש ענקית שלא נראית להם כבר מסוכנת.
רק תבינו כמה התמונה הזו מתארת את שגרת ארבעת החודשים האחרונים כאן בעוטף, בשקט וצניעות, עם המון רעש בתוכה.
שדה חיטה שדרש זמן עבודה יקר והשקעה רבה של כסף ומשאבים, שנשרף מעפיפון תבערה או איזה בלון מיניונים שהוא בעצם כלי טרור של חמאס, ואיתו הביא עשן וזיהום אוויר לשמיים הנקיים, ועם החיטה שלקח, הוא לקח גם כלכלה.
יש כאן גם טרקטור ירוק (אזכור לטבע שהיה כאן לפני תקופה קצרה) עם דגל ישראל עליו. הוא עליו כבר ארבעה חודשים.
ארבעה חודשים בהם הטרקטור הזה עם הדיסקוס הזה שמורכב עליו, נוסעים וחורשים אדמות מסיבה לא נכונה, מדי יום כמה פעמים ביום, במרוץ נגד הזמן ונגד אש שמטרתה לשרוף את הצמחייה, השדות, היערות, שמורות הטבע, החיות, ואולי גם אותנו חלילה מתישהו.כל זה בהגנה פיזית על הקרקע והבית, תוך מלחמה נפשית לא להתייאש.
ואז מסתכלים על אבא שלי.
קחו אותו כדוגמא להמון סיפורים..
חקלאי שנולד וגדל בקיבוץ ניר-עם, עשה שנת שירות בקיבוץ הצעיר, היה לוחם בצבא ואפילו היה קצין בהנדסה, ומאז כל חייו הוא חקלאי.
נתן את כל כולו למדינה, וקיבל ומקבל כאפה כל פעם מחדש.
והנה הוא עומד שם, ובאמת בלי לדעת שמצלמים אותו, קשוח מול האש, עם החקלאי שבטרקטור, נלחמים בנחישות, בידיעה שהם הולכים לעצור את האש הזו, אין אופציה כזו שלא.
ואני חושבת לעצמי- זר לא יבין.
זר לא יבין- איך אפשר להמשיך בשגרה הזו כשאתה צריך ציונות מירבית ובאותה העת מתנגדים לך ולעובדה שאתה נשאר פה כי אם מסוכן אז תעבור או שזו בעיה שלך שאתה נשאר. כאילו זה לא חלק מהמדינה, כאילו זה סבבה לעזוב כשאתה זה שפיזית דואג לשטח הזה.
ואז לכי תסבירי לאבא שלך שאת רואה המון תגובות כמו- תאכלו את מה שבישלתם.. אמממ… (?!)
זר לא יבין- מה זה לחזור הביתה כל ערב מסריח מעשן כמוהו, להתקלח דחוף ואז לצאת לעוד שריפה, או אפילו לא להתקלח כי עד שבכלל הגיע הביתה…..
מה זה להסתכל לשמיים ולחפש עפיפונים כל היום, כאילו אין לך איזה שדה לדאוג לו כמו העבודה שאתה באמת אמור לעשות..
וזה זמן האיכות שלו עם אחי. נסיעה בטנדר בשטחים מסביב לשם סיור בטחוני.
מה זה להשתמש בטרקטור לרוב לצרכי קצירת שדה שרוף ולא חיטה מוכנה. להיות שם במשמרת לילה, באמצע שדה חשוך, הנהג הטרקטור ומכשיר הקשר.
זר לא יבין את כאבו של אבא, כמו כאבם של כל חקלאי העוטף והרבשצים והחיילים והכבאים ומדא ומשטרה וכל הפועלים שהיום שלהם סובב סביב עשן ועצבים וחיות מתות, והדאגה לאנשים ודאגה לכלכלה שכולם יודעים שכנראה לא יראו תוצאות תמורת.. כמו פיצויים מצוק איתן שחלקם עוד לא הגיעו..

תנסו להבין אותם.
ואל תשפטו לפני שהייתם.
ובבקשה.. תתמכו בעוטף כמו שידעתם לתמוך בכל תקופה מסוכנת. כלכלית, שתילות, נפשית.
תפיצו את המצב הזה.
ועל הדרך העבירו את המסר לכל מתנגד לתושבי העוטף- שלא יהיו אויבים שלנו, שלא ישכחו למה יש כאן מדינה מלכתחילה, ועוד משפטי קיטשיות נכונים של עם ישראל מאוחד.”

 

לאתר של משה פילברג – משה פילברג אמן צילום.

 

בדוק גם...

הפגנה סוערת נגד התקשורת

עשרות מפגיני ימין, ובינהם גם תושבי גדרה, הפגינו נגד העיתונאים אמנון אברמוביץ׳ ועודד בן עמי …

שינוי גודל גופנים