דף הבית > דעות > פרשת השבוע "וילך משה" – ויתור על השילטון כמבחן מנהיגות

פרשת השבוע "וילך משה" – ויתור על השילטון כמבחן מנהיגות

כמה מנהיגים ההיסטוריה מכירה שויתרו מרצון על מעמדם למען הרעיון? למען האידיאל של טובת עמם?

ולא! לא מדובר בשילטון דמוקרטי שבו העם בוחר את מנהיגיו. אלא בשילטון תיאוקרטי (דתי) של איש יחיד הנסמך על אמונה בא-ל בלתי נראה. מדבר בשמו, פועל בשמו, מחוקק חוקים בשמו, שופט בשמו ומפרש את כל חוקי הפיזיקה בעולם בשמו.

היה רק אחד כזה! משה בן עמרם. גדול הנביאים ומנהיג עם ישראל. שני בנים היו לו למשה: גרשום ואליעזר. אך כשהבין שלא יזכה להכניס את עמו לארץ המובטחת – בחר דווקא ביהושע בן נון משרתו כממשיכו. תשאלו מדוע? ובכן כי זיהה שיהושע הוא האיש הנכון בזמן הנכון ולמשימה הנכונה. איך זיהה? הנה: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו" (במדבר כז, 18).

משה רבנו לא ביקש המשכיות שילטונית לזרעו כמקובל אז והיום, בשילטון מלוכני או דתי. אלא ביקש לוודא שעמו ייכנס לארץ ישראל בדיוק על פי הצו האלוהי שאותו ביטא כל חייו. למשימה זו נבחר איש בעל "רוח". במקרה זה "רוח" כוונתו לאיש המאמין בחזון ובעל תעצומות נפש לפעול להגשמתו. זה היה יהושע בן נון.

את הויתור על מעמדו השילטוני ביצע משה בנפש חפצה. נשים לב: הוא נצטווה לקרוא ליהושע ולסמוך את ידו האחת על ראשו. "וסמכת את ידך עליו" (במדבר כז, 18). ואילו משה קרא ליהושע וסמך את שתי ידיו על ראשו: "ויסמוך משה את ידיו עליו" (שם 23) . ידך, יד אחת. ידיו, שתי ידיים. אף הציג את יהושע מספר פעמים בפני העם, ברך אותו וציווה אותו לעיני כולם, "חזק ואמץ … ה' יהיה עימך… לא תירא ולא תחת" (דברים לא 7-8).

ואוליי נגיד שמשה היה זקן ועייף ולכן ויתר? ממש לא. הכתוב מעיד "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס ליחה" (שם, לד, 7). זקן בגילו אך חזק מאוד ברוחו, בחיוניותו ובכישוריו.

לסיכום. משה רבנו היה היחיד בהיסטוריה העולמית שויתר על מעמדו השילטוני למען טובת עמו. אנחנו כאן היום – וזאת ההוכחה לפועלו הנכון של נביא האומה.

שבת שלום וחתימה טובה לכולנו.

כתב: ד"ר רפי בן חיים, מרצה לפילוסופיה ויועץ מוסמך לנישואין לחיי זוגיות וחינוך ילדים.

בדוק גם...

סוף שבוע בסימון ט"ו באב

מי חגג, מי שכח, מי דחה ומי זכה. כל חגיגות ט"ו באב במושבה ביום חמישי …

שינוי גודל גופנים